מטרת התכנית הינה להכשיר בוגרים וסטודנטים מהמחלקות למדע המדינה, לימודי המזרח התיכון, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה ורב תחומי במדעי החברה והרוח להוראת מקצוע אזרחות בתיכונים. הלימודים מתעמקים בסוגי המשטרים ובראשם הדמוקרטיה, זכויות האדם והאזרח, רשויות השלטון וסמכויותיהן, המינהל הציבורי ואופן פעילותו, קבלת החלטות בזירת המדינה, קשרי הגומלין בין הכלכלה לפוליטיקה ובין סוציולוגיה לפוליטיקה וכן יחסים בין מדינות.
בלימודי האזרחות נוסף נדבך נוסף ומקומי, הנוגע להיסטוריה המתפתחת של מדינת ישראל – החל ממלחמותיה, בניין מוסדותיה הלאומיים ומוסדות השלטון הריבוניים שלה על שלל פעולותיהם, וכלה בסוגיות יסוד שעומדות במוקד מחלוקות ציבוריות ופוליטיות קשות כגון: לאום וטריטוריה, שלום, חוקה, דת ומדינה, חוסן לאומי, הפרטה מול מדינת רווחה, עדתיות, פערים חברתיים ומעמד המיעוטים והיחס אליהם.
המסלול מקנה תעודת הוראה לחינוך העל יסודי בלימודי מדעי החברה באזרחות ומיועד למי שרואים עצמם למובילים בחינוך תלמידים בבתי הספר התיכוניים לשם הכנתם לבחינות הבגרות.
תכנית הלימודים לתעודת הוראה בחטיבת העל יסודי כוללת: לימודי חינוך, לימודי פדגוגיה, מתודיקה ואוריינות והתנסות מעשית. לימודי העשרה נלמדים כחלק מהתואר.
לרשות הסטודנטים באוניברסיטה עומד מרכז סימולציות מתקדם, המאפשר שיפור היכולות המקצועיות באמצעות התנסות בתרחישים שונים המבוססים על אירועים מהעולם המקצועי.
הכשרת הסטודנטים כמורים לאזרחות מתבצעת בשלושה מישורים:
התיאורטי: לימוד מעמיק של רזי מקצועות מדעי החברה, עם דגש על לימודי האזרחות.
המעשי: התנסות בהוראה בתנאי אמת, התאמת ההוראה לקבוצת הלומדים, צפייה בהוראה של מורים מנוסים וניתוחה, פיתוח יכולת רפלקטיבית של העשייה החינוכית והתמודדות עם דילמות חינוכיות בכיתה.
החינוכי: פיתוח מיומנויות ההוראה, פיתוח מיומנויות למידה וחשיבה אצל התלמידים והקניית כלים להכרות עם מערכת החינוך.
\ ההכשרה פותחת אופקים גם בתחומי ההדרכה, החינוך וההוראה הלא פורמאלית.