שם מלא: רב"ט נופר ניסנית שלאוזר.
תפקיד: רל"שית החטיבה הצפונית באוגדת עזה.
גיל: 19 וחצי
מגורים: אשקלון
על ניסנית: "כשסיימתי קורס סמב"ציות, ביקשתי להגיע רק, אבל רק לחטיבה הצפונית. החטיבה הייתה ממוקמת אז ביישוב ניסנית, שבו גרתי. הבסיס היה פשוט צעד מהבית שלי. רציתי את עזה כי זה היה קרוב לבית, וחוץ מזה, אני מכירה ממש טוב את הגזרה".
על התפקיד: "כשהגעתי לחטיבה אמרו לי שאני הולכת להיות פקידה, והודעתי למח"ט אז, אל"ם אבי לוי, שאם אני לא אעשה משהו משמעותי באמת, אני לא רוצה להיות פה. תוך ארבעה ימים נהייתי רל"שית".
הכי אוהבת בתפקיד: "זה לא תפקיד משעמם ופקידותי. יש מבצעים בגזרה, אני נמצאת בחפ"קים. אני לא מרגישה כמו עוד פקידה".
הכי לא אוהבת: "את ימי חמישי, כשאני נשארת עד מאוחר כי צריך לסגור לו"ז".
רגע מרגש בשירות: "היציאה מניסנית, גם מהבית וגם מהבסיס, הייתה לי מאוד קשה. זה קצת בלבל אותי, ופשוט לא רציתי להיות שם. המח"ט ראה אותי בוכה והבין, ופשוט אמר לי - תסעי הביתה, תחזרי כשאת יכולה. הוא שלח חיילים שיעזרו לי ולאבא שלי לקפל את החממות, וזה היה אחד הדברים הכי מרגשים שקרו לי".
מפקד שהשפיע עליי: "המ"מית שלי בטירונות. היא החדירה בי המון מוטיבציה, ולמרות שיש לי בעיות גב רציתי להילחם בעזה, להיות מ"כית חי"ר, מ"כית טירונים, הכל".
שעה אהובה ביום: "בלשכה אנחנו קוראות לזה 'שעות הערביים'. כל יום בין 16:00 ל-18:00, לא משנה כמה דיונים יש בחטיבה - יש איזה שקט באוויר. אנחנו מכינות לנו קפה קר ויש לנו זמן לעצמנו".
מחוץ לשעות העבודה: "אין כל-כך חיים, כי אני נורא שקועה בעבודה. אני ממש אוהבת לרקוד, בעיקר סלסה, אבל לא יוצא לי. אני משתדלת להיפגש עם חברות, אבל המירס לא מפסיק לצלצל כל הסוף שבוע".
