תואר ראשון במדעי ההתנהגות עם התמחות בגלישה טיפולית: המסלול החדש שמחבר בין אקדמיה, טיפול וים

סטודנטים שבוחרים ללמוד מדעי ההתנהגות, עושים זאת בדרך כלל מתוך רצון להבין אנשים, להוביל תהליכים חברתיים ולעסוק בעתיד בטיפול, חינוך או הנחיית קבוצות. כעת מציעה הקריה האקדמית אונו, בשיתוף עמותת 'הגל שלי' ,  מסלול חדש, ראשון בעולם,  שמוסיף ללימודים האקדמיים רובד מעשי ייחודי: הכשרה מובנית בגלישה טיפולית. 

במסגרת התוכנית לומדים הסטודנטים את תחומי הידע המרכזיים במדעי ההתנהגות - פסיכולוגיה, התפתחות האדם, דינמיקה קבוצתית והתנהגות אנושית, ובמקביל משתתפים במסלול הכשרה מעשי שנבנה במיוחד עבור מי שמעוניינים לעבוד בעתיד בשטח עם אוכלוסיות מגוונות.

לדברי ד"ר אריאל עזרא, ראש ההכשרה בגלישה טיפולית בקריה האקדמית אונו ומטפל בעמותת 'הגל שלי', מטרת התכנית היא להכשיר אנשי מקצוע בעלי ארגז כלים רחב יותר מזה שמציעות תכניות לימוד מסורתיות. "אנחנו לא מכשירים מדריכי גלישה", הוא אומר. "אנחנו רוצים להכשיר אנשי מקצוע שיידעו לעזור לאנשים ברגעים הכי מורכבים שלהם - דרך הים והגלישה".

אחד המאפיינים הייחודיים של המסלול הוא העובדה שהסטודנטים לא רק לומדים על תהליכים טיפוליים, הם חווים אותם בעצמם.

כבר בשנה הראשונה הסטודנטים משתתפים בתהליך קבוצתי המבוסס על גלישה טיפולית, מתוך תפיסה שמי שמבקש ללוות אחרים חייב להכיר תחילה את דפוסי ההתמודדות של עצמו.

"בשנה הראשונה הסטודנטים עצמם יתנסו בתהליך קבוצתי דרך הגלישה", מספר ד"ר עזרא. "הם ילמדו להכיר את דפוסי ההתמודדות שלהם, איך הם מגיבים לתסכול, לפחד, לחוסר אונים. רק אחרי שחווים את זה על עצמנו, אפשר באמת ללוות אחרים".

בהמשך הם משתלבים בעבודה עם אוכלוסיות מגוונות. בשנה השנייה משמשים כמנחים מסייעים ובשנה השלישית כבר מובילים קבוצות בעצמם.

בשנים האחרונות מתרחבת בעולם ההכרה ביכולתם של טיפולים מבוססי טבע, תנועה ופעילות גופנית להשפיע על בריאות הנפש. תחום הגלישה הטיפולית, המוכר בעולם בשם Surf Therapy, נמצא בצמיחה מתמדת ומושך עניין מצד אנשי מקצוע וחוקרים.

"כבר קיימים עשרות מחקרים איכותניים שמצביעים על התרומה של גלישה טיפולית", אומר ד"ר עזרא. "התחום עדיין מתפתח מחקרית, אבל ברור שיש כאן פוטנציאל עצום".

לדבריו, העבודה בים מאפשרת לעיתים להגיע למקומות שטיפול המבוסס על שיחה בלבד מתקשה להגיע אליהם. "הים מאפשר להגיע למקומות שטיפול רגיל לא תמיד מצליח להגיע אליהם", הוא מסביר. "יש מחקרים שמראים שסביבה ימית משפרת תחושת רווחה נפשית. הים מאפשר לאנשים לנשום אחרת".

השקת המסלול מגיעה בתקופה שבה מערכות הבריאות, החינוך והרווחה בישראל מחפשות דרכים חדשות להתמודד עם העלייה בצרכים הנפשיים של האוכלוסייה.

"מאז ה-7 באוקטובר 23 אנחנו רואים עלייה אדירה במספר האנשים שמתמודדים עם טראומה", אומר ד"ר עזרא. "המערכת מבינה שצריך להרחיב את סל הכלים הטיפוליים, במיוחד כאלה שמבוססים על גוף, טבע וחוסן".

לדבריו, אחד היתרונות של הגלישה הטיפולית הוא השילוב בין עבודה רגשית, גופנית וקבוצתית. "לפעמים שיחה בלבד לא מספיקה. בגלישה יש עבודה פיזית, רגשית וקבוצתית בו זמנית. אתה מתמודד עם פחד, עם חוסר שליטה, עם נפילה וקימה מחדש. בתוך החוויה הזאת נבנים חוסן ותחושת מסוגלות".

מעבר לפעילות הפיזית עצמה, העבודה בים מספקת שפה ייחודית לעיבוד רגשי. "אנחנו עובדים הרבה דרך מטאפורות", מספר ד"ר עזרא. "משתתפים מדברים על זרמים בחיים שלהם, על גלים שמפחידים אותם, על הצורך ללמוד מתי להילחם ומתי לשחרר. אלה רגעים טיפוליים מאוד חזקים".

לדבריו, דווקא חוסר היכולת לשלוט בים מלמד שיעור משמעותי בהתמודדות עם המציאות. "אי אפשר לשלוט בים. אתה לומד להתמודד עם חוסר ודאות, עם נפילות, עם הצורך לקום מחדש. עבור הרבה אנשים שמתמודדים עם טראומה זו חוויה משנה חיים".

התכנית מיועדת למי שמחפשים קריירה בעלת משמעות בתחומי הטיפול, החינוך והעשייה החברתית. בניגוד למה שאולי נדמה, אין צורך להגיע עם ניסיון קודם בגלישה. "לא צריך לדעת לגלוש", מדגיש ד"ר עזרא. "צריך בעיקר חיבור לים, פתיחות לעבודה עם אנשים ויכולת שחייה בסיסית".

בנוסף ללימודים, נהנים הסטודנטים מציוד וביטוח מלאים ואפשרות להתאמן במרכזי עמותת 'הגל שלי' הפועלים לאורך חופי הארץ.

מאחורי התכנית עומד שיתוף פעולה בין הקריה האקדמית אונו לבין עמותת 'הגל שלי', שצברה ניסיון בעבודה עם למעלה מ-20 אלף משתתפים לאורך השנים והפכה בשנים האחרונות למובילה בעולם בידע ומומחיות בתחום הגלישה הטיפולית. לעמותה 12 מרכזים ברחבי ישראל ומספקת מענה דרך גלי הים למגוון רחב של אוכלוסיות. 

החיבור בין הידע האקדמי של מדעי ההתנהגות לבין הניסיון המעשי שנצבר בשטח מבקש ליצור מסלול הכשרה חדש, כזה שמתאים למציאות שבה אנשי טיפול נדרשים להכיר לא רק תיאוריות וכלים מקצועיים, אלא גם דרכים חדשות לבנות חוסן, תקווה ויכולת התמודדות. כך הופך התואר החדש לא רק למסלול לימודים נוסף, אלא לניסיון לעצב מחדש את הדרך שבה יוכשרו אנשי הטיפול של העתיד.