גם אחרי השחרור צה"ל לא שוכח אתכם, ומכניס אתכם מיד לרשומות שלו בתור מה שמכונה "מערך המילואים". זאת אומרת שמדי פעם, צה"ל יוכל לקרוא לכם לגיוס זמני (שירות מילואים) כדי להשתתף בתרגילים, אימונים או פעילות מבצעית אחרת. הצבא ישתדל לקרוא לכם לשרת במילואים בתפקיד שבו שירתתם במהלך הסדיר, או בתפקיד קרוב אליו, אבל זה תלוי ביחידה שלכם.
בצבא בהחלט מודעים לכך שאת הזמן של השחרור ניצלתם לדברים אחרים, כמו עבודה או לימודים, שעלולים להיפגע אם פתאום יצטרכו אתכם בצה"ל. לכם, יש לכם כמה זכויות בנושא.
מילואימניק
תגמולי מילואים
המילואים באים על חשבון העבודה שלכם, בה אתם מרוויחים כסף. לכן אתם זכאים קודם כל לתגמולי מילואים (פיצוי כספי, אם תרצו). הסכום משתנה בהתאם לנתונים שלכם: האם אתם עובדים או מובטלים, ואם עובדים - מה היקף המשרה וכו'.בגדול, הכסף מגיע מהביטוח הלאומי אבל אם אתם שכירים (כלומר, עובדים בשכר חודשי עם תלושי משכורת והכל), המעסיק הוא זה שישלם לכם את הכסף שמגיע לכם ויתחשבן אחר כך עם הביטוח הלאומי. כנ"ל לגבי שכיר שעובד בשכר לא חודשי, אבל עבד אצל המעסיק לפחות 75 יום בשלושת החודשים שלפני שירות המילואים. אם עבדתם פחות מ-75 יום, אתם צריכים להתחשבן בעצמכם עם הביטוח הלאומי ולדרוש מהם את הכסף.
עובדים עצמאיים (פרילאנסרים או בעלי עסק), סטודנטים ומי שאינו עובד / מובטל (מובטל נחשב מי שמקבל דמי אבטלה מ... ניחשתם נכון: ביטוח לאומי), גם אז אתם צריכים לדרוש את הכסף ישירות מביטוח לאומי.
גובה הסכום שתקבלו תלוי בשכר שאתם מקבלים בדרך כלל. שימו לב, מפה זה מתחיל להסתבך:
לעובד שכיר ועובד עצמאי יחושב תגמול יומי לפי שיעור הכנסתם החייבת בדמי ביטוח על פי שלושת החודשים שקדמו לחודש תחילת השירות במילואים לחלק ב-90. מי שאינו עובד יתוגמל בשיעור המינימום ליום (150 ש"ח, מעודכן לשנת 2011). מי שהיה זכאי לדמי אבטלה בזמן השירות במילואים, יתוגמל לפחות בשיעור דמי האבטלה שהיו משולמים לו.
כדי לקבל את תגמולי המילואים, בין אם באמצעות המעסיק או ישירות מהמוסד לביטוח לאומי, יש להגיש את האישור על שירות המילואים (טופס 3010), הניתן על ידי קצין הקישור או משרד המילואים של היחידה, עם השחרור מהמילואים. יש יחידות ששולחות את האישור הזה ישירות אליכם הביתה. אם איבדתם את הטופס, פנו לקצין העיר או לשלישות הראשית לקבלת טופס אחר. אם לא בא לכם להתקשר, אפשר לעשות את זה גם באמצעות אתר האינטרנט של צה"ל.
סטודנטים במילואים
צה"ל קבע כי סטודנטים לתואר ראשון או תלמידי טכנאות יבצעו בשנה אקדמית 21 ימי מילואים; לעומתם, תלמידי מכינות קדם אקדמיות וקדם הנדסאיות יבצעו 12 ימי מילואים בשנה אקדמית. על חייל המילואים לדווח למשרד הקישור ביחידתו על היותו סטודנט, ולהציג אישור ממוסד הלימודים לצורך חישוב משך שרות המילואים.סטודנטים יכולים להגיש לועדה לתיאום מילואים (ולת"ם) בקשה לדחייה או קיצור שירות המילואים. בקשה זו תופנה למדור ולת"ם בבקו"ם באמצעות מוסד הלימודים.
המוסדות להשכלה גבוהה ונציגי הסטודנטים בישראל חתמו בשנת 2003 על "אמנת הסטודנט המשרת במילואים", המפרטת את הדרכים שבהן יש לסייע לסטודנטים הנעדרים מלימודיהם בשל שירות מילואים ממושך - ומפסידים שיעורים, תרגילים ואפילו מבחני סוף שנה.
סעיפי האמנה מתייחסים, בין השאר, לנושאים אלה: סיוע בהשלמת חומר הרצאות, מועדי בחינה חלופיים, השאלת ספרים, נקודות זכות בהגשת מועמדות למלגות ולמעונות, ועוד.
איסור פיטורין
הרבה משוחררים מפחדים - ובצדק - שהמעסיק שלהם יפטר אותם בגלל שהם נמצאים הרבה במילואים. בדיוק בגלל זה עבר חוק "חיילים משוחררים - החזרה לעבודה למשרתים במילואים". לפי החוק, אסור לפטר עובד רק בגלל שהוא יצא למילואים, וגם לא בגלל משך השירות או תדירותו (ומעסיקים הרי לא יהיו ממש מרוצים אם יקראו לכם למילואים כמה פעמים בשנה). אם פיטרו אתכם בגלל הסיבה הזו - דעו כי הפיטורים מבוטלים על פי חוק.בנוסף קובע החוק כי אין לפטר עובד במהלך שירותו ועד 21 ימים לאחר ששוחרר מההשירות, אלא באישור וועדת התעסוקה. וגם זה, רק אחרי שהוכח כי הפיטורים אינם בשל שירות המילואים ולאחר שהיתה לעובד הזדמנות להגיב.
זכויות נוספות
זכויות המילואימניקים נוגעות גם למשך השירות בכל שנה, למרווח זמן בין שירות אחד למשנהו, חופשות, הגבלות על קריאה למילואים, השתתפות בהוצאות בגין השירות במילואים, שירות נשים במילואים, ועוד. ניתן לקרוא על נושאים אלה ב"פורטל המילואים" באתר צה"ל.
