איך הגעת לתחום הכושר הגופני?
"כשהייתי בצנחנים, רציתי לצאת לקורס מדריכי ספורט, אבל בגלל שהייתי מ"כ טוב לא רצו לוותר עליי. חצי שנה לפני השחרור נתנו ללכת לקורס, כצ'ופר. הקורס היה בשבילי דבר מדהים. כולם חיכו בקוצר רוח לסיום, ואני בכיתי על כל יום שעבר, כי היה לי כל-כך כיף. עשיתי שם כמה שיאי צה"ל וחזרתי לגדוד. אמרו לי כל הכבוד ונתנו לי עשרה ימי חופש. כשחזרתי, המג"ד קרא לי, ואני כבר חשבתי שעשיתי משהו. הוא אמר לי 'רב"ט, עמוד דום, סמל, עמוד נוח. אני מחייב אותך להעביר את הכושר הגופני שלך לחיילים'. זה סלל את הדרך".
איזו חוויה זכורה לך מהשירות?
"הייתי בקורס מדריכי כושר גופני בצבא ארצות הברית, עם כל המארינס, וסיימתי כחניך מצטיין. אפילו המשפחה שלי באה לטקס. היה מרגש לראות את דגל ישראל תלוי לצד דגל ארצות הברית".
באילו קשיים נתקלת במהלך הדרך?
"באימון הגופני יש עליות וירידות, הכל תלוי ברוח המפקד. עבדתי עם עשרות אלופים, ואני יכול להגיד על כל אחד מהם אם הוא אוהב ספורט או לא. אם יש מפקד שאוהב ספורט, אני פורח. אם לא, אני מנסה למשוך אנשים, הופך לנודניק, וזה לא מלבב".
מהי השעה החביבה עליך בסדר היום שלך?
"שעות הבוקר. בשש וחצי-שבע, כשאני באימון עם כל הקצינים של אט"ל בפארק הלאומי. שם אין דיסטנס, למרות שאני מבוגר מהם ב-20 שנה. הם מתאמצים ומשקיעים, ואחרי המקלחת אני רואה שכולם נהנו. זה נהדר".
איזו עצה תיתן למי שרוצה להיכנס לכושר?
"קודם כל התמדה. לא צריך הרבה כדי לפתח כושר גופני, מספיקה פעילות לא מאומצת במיוחד במשך פעמיים בשבוע. כדאי להתאמן עם מישהו נוסף, או בקבוצה. כך הרבה יותר קל וחווייתי. הרי זה מה שזוכרים, החוויות".
איזה תחביב הזנחת בגלל הצבא?
"אני מצטער שאני לא קורא יותר. כל כוחי בספורט, ואין לי זמן פנוי. זה חיידק, אני כמו רץ המרתון שמת בסוף הריצה. היום היחיד בשנה שאני לא עושה ספורט הוא יום הכיפורים".
