כדי להבהיר את עצמי אני מדגישה, כי פרסום הטור לא היה כלל מתוך ייאוש. להפך, אני חושבת שגיל 30 , זה גיל נפלא להכיר עוד המון בחורים... ושלא חסרות שיטות להכיר אותם.
פרסום הטור היה מבחן לעצמי, לבחון שוב את טיב הבנים שמוכנים להכיר בחורה דרך האינטרנט. יש לציין שהופתעתי מאוד מהתגובות שקבלתי. קודם כל, אני רוצה להודות לכל אלו שממש היו גאים בי על האומץ, ונתנו אינספור מחמאות על היופי ועל כתיבת הטור, באמת תודה מכל הלב.
קבלתי פניות מהמון בנות שהתלהבו מהרעיון של הטור. אחת הבנות הציעה לי, לכתוב טור קבוע ולתת עצות למין הנשי איך להתנהג עם בנים, להפוך למעין "גורו לסקס ולאהבה" מחמיא. יצאתי להמון דייטים והיו לי גם קשרים רציניים, אבל גם לי יש עדיין הרבה ללמוד איך להתנהג עם בנים. היו את הבנות שחשבו שכל העניין מפוברק והתמונה לא אמיתית. בנות יקרות- התמונה שלי. יש עוד כמוה ויפות יותר והטור אמיתי לחלוטין, רעיון מקורי שלי ושל בנות המשרד שעובדות איתי.
הפניות מהבנים היו מגוונות, כמעט כל אחד התחיל את הפנייה שלו כך: "בטח את מוצפת בפניות של בנים ואין לך סבלנות לקבל עוד מיילים....", היו לי אמנם הרבה פניות אבל מוצפת לא הייתי. הצפה אמיתית של פניות יש באתרי הכרויות השונים, שם יש כרטיס מסודר.
היה בחור שפנה אליי ומאוד התלהב, אבל הוא בן 25 וטען שהוא לא יוצא עם גדולות ממנו, ובקש ממני להכיר לו את חברותיי. אה.... רב החברות שלי נשואות ואלו שלא, מפאת הגיל די בררניות, מחפשות את ה"כמעט מושלמים". היו גם את אלו שנתחו את מצבי הנוכחי, והציעו לי ליהנות מהדרך ולא לשקוע יותר מדי בחיפוש, אחר הגבר המיועד.
הפנייה שהפתיעה אותי יותר מכולן, הייתה פנייה של בן של חברים טובים של הוריי. הבחור כתב לי מייל שהוא מופתע מהטור ושאל לשלומי. במשך מס' ימים התכתבתי איתו במייל והחלטתי לצאת איתו לדייט. הבחור בן 27, קטן ממני בגיל, עובדה שלא כל כך הפריעה לי.
הגעתי לפגישה בלי יותר מדי ציפיות, אבל חייכתי רב הזמן, בכל זאת אני מכירה אותו כבר כמה שנים. קבענו בראשל"צ באזור של ברים ובתי קפה. הבחור התעקש לשבת בבר בטענה שהוא לא שותה קפה.
בר, מצד אחד זה מגניב, אינטימי, הקרבה מורגשת יותר והמוסיקה ברקע מוסיפה המון ללהט ולשיחה. למרות שבינינו, לא ממש שומעים על מה מדברים. אני אישית מעדיפה בית קפה סולידי ורגוע.
דברנו על הא ועל דא, קצת על עבודה. שאלתי אותו איזה ספר הוא קרא לאחרונה, הבחור הסתכל עליי במבט מתנשא ואמר, אני לא קורא רומנים זולים כמו שאת קוראת. אני קורא בעיקר ספרי לימוד: פילוסופיה, היסטוריה ופוליטיקה. או קיי.. מה דעתך בתור התחלה (לאחר שתסיים לקרוא את המאמר "החורים השחורים ואני.."), לקרוא ספר על איך להתנהג בפגישה ראשונה עם בחורה. כבר הבנתי מהמייל הראשון שכתבת , שאתה אינטליגנט, אתה לא צריך להמשיך להוכיח לי מה אתה שווה.
במשך כל הפגישה, הבחור בדק מה קורה עם האוטו שלו שחנה ליד הבר, הוא טען "זה בכל זאת ראשון לציון לכי תדעי מה יקרה לאוטו...". תשמע, אני מודעת לזה שבראשל"צ לא חסר וונדליזם ציבורי, אבל מותק למה אתה חושב שיפגעו דווקא באוטו שלך. אולי אתה מצפה שבמבטים שלך לאחור, תקלוט איזו כוסית שנמרחת לך על האוטו ומצפה לך בשקיקה... ולא זה לא משפט מתוך הרומנים ה"זולים" שאותם אני קוראת.
לאחר ששאלתי אותו מה הוא רואה בטלוויזיה? הוא ענה לי, אני לא רואה טלוויזיה כי גם ככה אין מה לראות. נו באמת, אולי ערוץ 2 קצת נמוך לציפיות שלך אבל מה לגבי ערוץ אחד, שם תוכל למצוא המון תוכניות שתואמות לספרים האיכותיים שאתה קורא, אין ספק שאתה באמת בן אדם מיוחד כמו שציינת.
הייתי עייפה קצת, מסוחררת טיפה מהמשקה האלכוהולי ששתיתי. הבחור הבחין בעייפות שהתפשטה בגופי, מיהר להזמין חשבון.
בנים יקרים, אני יודעת שנושא החשבון הוא נושא מאוד רגיש. אז ככה, אנחנו לא מצפות שתשלמו בפגישה הראשונה, בטח שלא אם יש לכם עוד כמה דייטים בשבוע. אבל אם כבר החלטתם לשלם אז אל תצפו שנשלים לכם או נשאיר את הטיפ.
הבחור שילם על המשקה ואני השארתי טיפ. כמובן שהוא ביקש שאוסיף עוד כמה אגורות, כי הברמנית שרתה אותי מעל ומעבר. יותר נכון יהיה לומר שהיא שרתה אותו במבטים שהגניבה לו מדי פעם, ובחיוכים המרוחים שהיו לה על הפרצוף כשהיא נתנה לו את המשקה השני.
הפגישה הסתיימה, הוא ליווה אותי לאוטו לאחר שבדק שוב שהכל בסדר עם האוטו שלו. נפרדנו... הפרטים היותר אינטימיים לא חשובים כרגע.
למרות הכל די התרשמתי ממנו, ואודה בכנות שציפיתי שהוא יתקשר יום למחרת, בכל זאת אנחנו מכירים לא מהיום. הבחור לא התקשר, במקום זה החלפנו אס אם אסים מייבשים. לא נורא. מחר דייט חדש....
