שנים על גבי שנים גרמתן לנו לחשוב שמשהו לא בסדר אצלנו, שאנחנו לא רגישים, שוביניסטים, לא קשובים,לא מפגינים רגשות, בוטים,מכוערים,לא חכמים במיוחד, וכל אחת מכן רשאית להוסיף את מילת התואר שהיא מזדהה איתה ביותר בכל מה שנוגע לגזע החזק.
אנחנו ספגנו את כל הקיטורים וההשמצות והמבטים הזדוניים מלאי השנאה, והמאמרים בעיתון והסרטים שבהם הוצגנו כפושעים ממש אם חס וחלילה נפרדנו מאיזושהי בחורה או העדפנו לאכול סטייק עסיסי במקום להעביר ערב בו נקבל קיטונות של תלונות מבת זוגינו.
אבל לא עוד. החלטנו לשים לכך סוף אחרי שהבנו שאתן ממש, אבל ממש לא יותר טובות מאיתנו. ביותר ויותר שיחות עם אחיי למשימה, מתגלים לי דברים מדהימים עליכן. הפכתן להיות גברים. במקום להלחם בנו החלטתן פשוט להצטרף אלינו ולהתנהג כמונו. אין גבר שלא חווה בזמן האחרון את חווית הבחורה הלא נלחצת ולא לוחצת. אתה יושב אתה בדייט הכל נחמד ויפה, אווירה של ברודווי בנווה צדק, כוסית יין טוב, פלירטוטים קלים, נגיעות "שלא בכוונה" ואז............... כשאתה חושב שאולי יש כאן משהו ואתה מדמיין שכבר לא תשלם יותר בדייטים על בחורות ותבזבז דלק על לקחת ולהחזיר אותן ותבלה לילות אפלים בבארים כדי לפתות אותן,....... אז מגיעה הנפילה.
אתה מתקשר אליה למחרת ורוצה לקבוע עוד דייט, ואתן שתמיד התלוננתן שאנחנו מתקשרים אחרי שנה מהדייט הראשון פתאום פותחות עלינו פוזה. "תקשיב, דווקא מתאים לי לצאת איתך אבל היום אני במסיבה, מחר אני מוציאה שערות מהרגליים,מחרתיים קבעתי להוציא שחורים מהאף........... ומזל שלשבע יש רק שבעה ימים אחרת לא הייתן מוצאות תירוצים. וכשאתה מתחנן אליה שבכל זאת אולי תמצא לך איזה פתח ,איזו פרצה בלו"ז העמוס היא פותחת עלייך עין גדולה ואומרת: "מה אתה לחוץ כל כך . בוא ניקח הכל באיזי ונזרום".
הלו,,,,,,,,,,,,,,,,, איזה לזרום, איזה. את בת 32. המקום היחיד שאת יכולה לזרום אליו זה לשירותים. בגילך את עוד משחקת לי משחקים של אל תהיה לחוץ. מתי גנבת לי את המשפטים ועל גניבת זכויות יוצרים אתן תקבלו עונש של להיות לבד עוד הרבה שנים. מה אני לחוץ? את עוד אומרת לי, מה אני לחוץ? לא הביציות שלי עומדות להתייבש החל מגיל 35. לא אני אמצא את עצמי בלי ילד בגיל ארבעים, מתרוצץ בין מעבדת זרע אחת לשנייה עם מבחנות. לא אני אזדקן לבד בלי תמיכה גברית ואוהבת לצידי. אז תרגיעו בנות ותחזרו להיות לחוצות כמו פעם. רק ככה נעריך אתכן יותר.
השעון היחיד שמתקתק לנו הגברים זה שעון הקוקייה של סבתא שרה שקיבלנו בירושה ולא השעון הביולוגי שלכן. לנו, אם לא הבנתן עוד, יש מיליוני זרעים ביום, ואם רק נרצה בכך נוכל להזריע לפחות שלושה ילדים ביום, כשלכן יש רק ביצית אחת בחודש שגם היא מדלדלת עם השנים. וזה לא שאנחנו מחטטים לכן חס וחלילה ברחם ובשחלות אבל מישהו צריך להכניס אתכן לפרופורציות בנות.
החל מגיל 27, אתן צריכות לעמוד דום כשאנחנו מתקשרים, לבטל את כל התוכניות, ללכת למספרה כדי להיות יפות בשבילינו ולהגיע לדייט מקסימות ושופעות אור ונחמדות. וכל זה כי כל אחד מאיתנו הגברים יכול להיות הסיכוי היחיד שלכם לחתונה, ילדים וחיי נישואין מאושרים או אומללים (זה לא משנה, העיקר שהתחתנתן). חבל שתבזבזו את הסיכוי הזה בלי להניד עפעף, כי טוב זרע אחד מוכר בוגינה שלכן, מאשר עשרים מבחנות זרע זרות במכון לחקר הפוריות.
