אולי אערוך הקדמה קצרצרה: הנושא הוא כיצד סגירות של אדם נפרצת כמו סכר, ומים שוטפים את מוחו מכל הכיוונים, בעקבות מפגש עם אדם שלא הכיר.
כיצד דברים שאנו עושים באופן אוטומטי, באופן יומיומי, במשך רוב חיינו או לפחות תקופה ארוכה מתוכם, הופכים לפתע, לאחר מפגש והיכרות כלשהי, לשטות מוחלטת, שכל רצוננו הוא לזרקם לפח ואף לא להביט כלל לאחור.
והיא מספרת:
"לא ישנתי כל הלילה. הרגשתי תובנה עמוקה שמפעפעת בי אני איפשהו תקועה, אני ב"הולד". אני לא מנסה לרדוף אחרי החלומות שלי, לא מנסה להשיג מטרות, אבל בעצם, זה הזמן שלי, הזמן שלי לקחת סיכונים.
למה אני מוותרת? למה אני לא מעיזה? הזמן עובר ואני תקועה במקום. אני מרגישה כאילו העולם סובב ואני עומדת במקום. מתבוננת, אדישה.
תקשיב, יש לי סוד לגלות לך: בדרך כלל אני לא מאלה שהולכות עם התחושה עד הסוף. אתה כבר מכיר אותי, אני מאופקת, סגורה. 'חנונה' כהגדרתך. ואז, קצת אחרי שהחבר שלי עזב אותי הכרתי אותך.. ואתה... מהרגע הראשון שראיתי אותך, החלטתי שהפעם אני הולכת עד הסוף.
אתה סומנת, איתך הלכתי עם הרגש, עם הרצון שלי. לא עם מה שמתאים חברתית, עם מה שנכון. לא חשבתי על סטטוסים, התאמות ובולשיט. הלכתי רק עם מה שהרגשתי והלכתי עם הרצון הזה עד הסוף. לא הלכתי עם הראש, לא חשבתי על מספרים וקלקולציות למיניהן. פשוט הלכתי וזהו, הלכתי עד הסוף. ובעקבות ההליכה הזאת, אני אומרת לך, פתאום גיליתי תשוקה ורצון אמיתיים. פתאום גיליתי אותי האחרת.
זה היה לי כחוויה, זה עשה לי טוב. זה היה לי ראשוני ואמיתי. הצלחתי איתך לחוות חוויה ראשונית, נפתחתי. ואז התחוורו לי דברים שעשו לי טוב וגם עשו לי רע, גרמו לי לחשוב, לצאת מקהות החושים שהייתה לי עם החבר שלי. פאקינג חמש שנים הייתי איתו ופתאום הבנתי דברים, הבנתי שאני לא רוצה להיות שם, לא רוצה להיות בקשר עם מישהו שעושה לי רע, עם מישהו שאני יודעת שזה לא האדם שאני מחפשת. זה לא האדם שארצה לחיות איתו כל החיים.
אתה מבין איתי, איתך, הבנתי דברים שלא ראיתי קודם והיום אני יותר שלמה עם עצמי. וזה פתח לי, הבנתי גם את עצמי, את הצרכים, את הרצונות שלי את ההוויה שלי. אתה יודע, אני בן אדם שכלתן. הצעדים שלי תמיד היו מדודים, קצובים, נכונים. היום אני מודעת שיש עוד אופציה להגיון הישר, ה"נכון" בעיני החברה. נפתחו לי העיניים, עכשיו אני בקונפליקט, אני רואה שאפשר אחרת, שיש עוד מימד לכל הסוגיות בחיים. מימד הרגש, מימד הרצונות שלי.
תודה".
