רובנו נסכים עם הקביעה, כי הלימודים הם מצרך חשוב בהתפתחותנו.
ללא השכלה, נחווה קושי להתקדם מקצועית, כלכלית, אישית וחברתית בעולמנו המשתנה תדיר.
אולם, בשנים האחרונות גוברת תופעה נרחבת הפוגמת בהצלחתנו בלימודים וביכולותינו הלימודיות בכלל - הפרעות הקשב והריכוז - (ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder.
מי מאיתנו לא שמע על המושג אבחון? לקויות למידה? דיסלקציה? היפראקטיביות?
למעשה, התופעה כל כך נפוצה, עד כי נדמה שזוהי הנורמה בכיתות הלימוד ובמוסדות החינוך השונים במאה ה 21.
במקביל לתחושה המנטלית הלא נוחה הזאת, במשך הזמן, עשויות גם להופיע תחושות חרדה, פחד, מתח ולחץ. תחושות אלו מתחזקות בהתאם לרמת התסכול שנחווה ,כאשר איננו מצליחים לקרוא ולהבין פעמים רבות.
אז מה בעצם עושים עם זה? איך מתמודדים עם הלימודים כאשר יש לנו בעיות קשב וריכוז? האם אפשרי להצליח בלימודים? אולי אפילו להנות מהם? ולשאלת השאלות - האם עלינו לשאת לעד את התווית "בעיות קשב וריכוז", או שמא ישנו פתרון מעבר לטיפול תרופתי?
בעיות קשב וריכוז מאופיינות בחוסר שקט פנימי כאשר אנו נדרשים לפעולה כלשהי של למידה.
חוסר השקט הזה מלווה בביטויים פיזיים שונים וגרוע מכל, בביטויים נפשיים והתנהגותיים כמו חרדה, כעס, דכדוך ועוד. נוצר הרגל שבכל פעם שישנו שימוש במנגנון הלמידה, לא רק שאינו אפקטיבי אלא גם מביא אותו למצב פיזי מתוח ומכווץ.
נעמי אשל - טכניקת אלכסנדר
אם נבחן את מצבו הגופני כאשר נחווית חווית הלמידה הלקויה, נבחין בבירור בתסמינים בצורות גופניות כמו מתח שרירי מיותר, תחושות התכווצות והתכנסות. ניתן לראות אותן אפילו ברעד או בחוסר שליטה פיזי. זהו מעגל קסמים לכל דבר! כדי לצאת ממנו, ברור שעליו לשנות משהו בהרגל שלו.
מקובל להגדיר היום את הפרעות הקשב והריכוז כ"דפוס פעולה" או הרגל, המלווה אותנו לאורך שנים רבות, כמעט כמו תכונת אופי.
אם כך הדבר, האם יהיה נכון להסיק כי שינוי הרגלי יכול להיטיב ואולי אף לפתור את הפרעות הקשב והריכוז?
איך משנים הרגל? איך משנים דפוס? מה ההבדל בין דפוס לבין הרגל? ואם נוכל לטפל בדפוס, לפחות באופן כמותי, כלומר להפחית את עוצמת התופעה ואת התדירות שלה? האם נתחיל לנוע כך אל מחוץ למעגל הקסמים? שיטת אלכסנדר, היא שיטת לימוד ושינוי הרגלים בעזרת טכניקה נרכשת.
הרגלי למידה שאינם מדוייקים לנו - גם מבחינת המינון וגם מבחינת צורת הלמידה, לא רק שלא יועילו לנו, אלא שגם יזיקו לנו.
הדבר המדהים הוא, שבניגוד לסברה הרווחת שצריך "להתאמץ" ולעשות יותר, ברגע שננסה שוב ושוב ללמוד באותה הדרך בה אנו רגילים, לא רק שלא נצליח - אלא שיצטברו אצלנו עוד ועוד חוויות למידה לא נעימות, יתעורר פחד ולחץ כאשר נידרש לפעולת למידה, ומכאן תסכול עמוק וערעור באשר ליכולותינו.
שיטת אלכסנדר והטכניקה הנלמדת בשיעורים, מאפשרת לנו לזהות מה מתוך מכלול ההרגלים שלנו למעשה מזיק לנו, מבלי שהבחנו בכך. בצורה חווייתית וטבעית, המשלבת שיחה ומגע תנועתי מעודן, נוכל "לפרוץ" את הדרך ההרגלית שמזיקה ותוקעת אותנו, ולסלול במקומה נתיב של הרגל חדש שמיטיב ומקדם אותנו. המילה "לימודים" כבר לא תעורר אצלנו פחד ותסכול. נצליח לספוג כל מידע חדש בקלות וביעילות, ואפילו להפיק מכך הנאה רבה.
טכניקת אלכסנדר מציעה תיקון במנגנון באמצעות חוויה וגילוי פיזי המלווה את התהליך הפסיכולוגי.
השיפור מתאפשר באמצעות הבנה "פסיכו-פיזית" חדשה. דבר זה יכול להיות מושג במהירות רבה יחסית, ומעניק לחווית הלמידה את האפשרות לשליטה מודעת במנגנון, ובכך לשפר אותו עד למידתו המיטבית למעשה, דומה הדבר לגילוי כלי עבודה שיאפשר שימוש מבוקר ומודע לביצוע פעולת למידה בצורה יעילה.
אצל אדם בעל מנגנון למידה יעיל, גופו לא יהיה מתוח, מכווץ ונע בתזזיתיות לא מודעת.
לעומת זאת, אצל אדם בעל מנגנון לקוי, יופיעו תופעות חרדה, פחד והתפזרות מחשבתית כתוצאה מתסכול מתמשך.
ככל שהשימוש ה"נכון" במנגנון הלמידה יוטמע, כך יופחתו התופעות הנ"ל.
שיפור זה אפשרי בשיעורי אלכסנדר, מתוך העבודה על המתחים הגופניים, השריריים והתחושתיים
שליטה סבירה בטכניקת אלכסנדר, אשר נלמדת בשיעורים, תביא לתוצאות למידה וגילוי מיטביות.
כלי חדש ומכוון ישרת את התלמיד בעת השימוש במנגנון המתגלה ומתחדש. זאת בניגוד לשימוש לא מבוקר ולא מודע שכושל בניסיונו עקב שימוש במנגנון לא מכוון, וגורר רגשות קשים של תסכול מתמשך.
