זהו, עכשיו הכל ברור, נדפקתי. בשלושת החודשים האחרונים ספגתי יותר אינפורמציה מאשר בשבע השנים שלפניהם. זה הגיע לרמה כזאת שלפעמים אני מרגיש שעברתי שטיפת מוח מטורפת. כל דבר שקורה סביבי אני מתחיל לחפש לו בראש משמעות לפי מה שלמדתי, ולעזאזל, זה דופק לי את החיים. איפה התמימות? איפה חופש המחשבה? בתוליי האינטלקטואלים נלקחו ממני, ואני לא ממש ידעתי לאן אני נכנס.
אני אסביר. כסטודנט לתקשורת למדתי כל הסימסטר על השפעות תקשורתיות, שיטות לשטיפת מוח וסוגים סמויים של יישומם. תופעת "עוזי כהן" למשל. אם בעבר הייתי צוחק מהתופעה, טוען שכולם טיפשים ולכן כולם אוהבים את "עוזי כהן" האמיתי עד שלבסוף הייתי פותר את המחשבה הזו בהינף יד, אז היום אני מסתכל על זה כ"חוקר תקשורת". אני יכול לכתוב שהטלוויזיה העניקה מעמד ל"עוזי כהן" ע"י יצירת מציאות סימבולית ושהתפיסה הסלקטיבית של הנמענים גרמה להם להתעלם מכוונת המוען.
אני כותב את זה ונגעל. אני לא משלים עם ה"חנוניזם" הזה שעוטף אותי ועם הכניעה שלי לשטיפת המוח הזאת.
אבל פה לא נגמרת הבעיה, זה רק נהייה מגעיל יותר ורק בגלל מרקס הבן זונה. באקדמיה אוהבים את מרקס! בכל שיעור, בכל נושא, הם דוחפים אותו. "הקבוצה המרקסיסיטית טוענת, התזה המרקסיסיטית גורסת, מרקס, מרקס, מרקס! כל המרצות שרק מזכירות אותו נרטבות לפתע. כל המרצים מזדקפים ובראשם מחשבה שיום אחד יזכירו אותם באותה הנשימה עם המלך. כולם נושאים את נס המרד הסוציאליסטי.
מרד סוציאליסטי בתחת שלי. הם מרוויחים הון כסף (המכללה למנהל, גבירותיי ורבותיי!), יושבים על התחת מדושן העונג שלהם ומטיפים למרקס בחסות הקפיטליזם. חצופים!
בגלל שדחפו לי אותו כל כך לראש, הפכו אותי לפסימי, דיכאו לי את הנשמה. "אי אפשר להימנע מכך, המין האנושי מחריב את עצמו, יום הדין קרב!, לא מאמין? זה בגלל שאתה תחת השפעתם של הרעים!"
אמאל'ה. מה קרה, מלחמה? ( כן, כאילו...) מבינים? התחמן נתן לעצמו גב גב: "מי שלא איתי, חי בסרט" הוא אמר.
וכך, כשאני בשיא הדיכאון, מזרחית ברקע, שקעתי בסמים (עשיתי ראש...), כי אבדה תקוותנו. ואז זה הגיע. מכירים את זה שעולה מחשבה כל כך מרעישה, עד שאתה מתבאס שאתה לא איזו דמות בסרט מצויר, כי בטוח הייתה עולה לי מנורה דולקת מעל הראש (סוף סוף הייתי מחליף את המנורה במסדרון של הבית. כבר שלושה חודשים אין שם אור, אבל ככה זה בבית של סטלנים...).
מארקס טוען שכל מי שלא רואה את האמת הוא "תחת השפעה". גאוני, הבן אדם סתר את עצמו במשחק מילים, וזה מוקדש לכל מי שמחזיק ממנו! אני טוען ההפך ממארקס: האפשרות היחידה לראות את האמת היא אך ורק "תחת השפעה" בלבד. מארקס פשוט לא היה סטלן. אם הוא היה סטלן הוא היה מבין שברגע שמעשנים רק אז רואים את האמת.
פעם מישהו אמר לי שיש לי יתרון עליו בלהתחיל עם בחורות, בגלל שאני מעשן. תמיד אני יכול להציע למישהי "שאכטה" ,ליצור בנינו מכנה משותף ראשון, ואז השיחה תתגלגל בלי בעיה, על אחת כמה וכמה כשאנחנו אחרי ג'וינט. מה משתמע מפה? שגראס הוא "סם חברתי". חוץ מיצירת מכנה משותף הוא גם "פותח לנו את הראש "הסטלה" הזאת בעיני, שוברת קיר רגשי מסוים. אנשים "תחת השפעה" פתוחים הרבה יותר. מסירים "מסכות" ( זה כבר גופמן, פסיכולוגיה חברתית. אני פשוט ממשיך להגעיל את עצמי...), יוצאים מ"התודעה השקרית" שבה הם חיים ומגלים את המציאות האמיתית.
מרקס טוען שרק מי שמרקסיסט יכול לראות את האמת, אני טוען שזה עובד רק אצל מי שמסטול. אז נכון, יגידו שזה תלוש מהמציאות, ושאי אפשר שכולם יסתובבו מסטולים כל היום, אבל גם המרקסיזם הוא לא בדיוק סיפור הצלחה גדול במציאות. אז למה לא לנסות?
אני כבר ניגש לעניין...
קראתם? צחקתם? הזדהיתם?
"איש הפח", מאת ערן רז
הוצאת אסטרולוג, להשיג בחניות המובחרות
