רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, זה הזמן של רובנו לשחק בשעשועון הריאליטי הוותיק ביותר שקיים זה שאת זהות המנצחים נדע בעוד כמה חודשים, אני כמובן מתכוון ל"שותף נולד". כמו בכל ריאליטי שמכבד את עצמו,גם כאן המשתתפים מגוונים:נשים וגברים כאחד ללא הבדלי גזע ,דת,לאום או חוג לימודים. מטרת המשחק היא ברורה ופשוטה למצוא חדר/דירה שתענה על הדרישות של המתמודד: גודל, מיקום, אבזור, מחיר וכיו"ב. על פניו נשמע פשוט, אבל המשחק הוא אכזרי כמו מבחן מבוא למיקרו.
המשחק אינו מבדיל בין צפונבון מבוסס לנער שיכונים שחי על השקל,דין סטודנט שנה א' כדין מאסטרנט. אלוהי הנדל"ן הוא קר ואכזרי.
למי מכם שאינו בקיא בחוקי המשחק (הסטודנטים שבחרו באופציה הקל"ב או באופציה הסמי צבאית מעונות הסטודנטים) אסביר בקצרה את חוקי המשחק:
החיפוש מתחיל בעונת הקיץ החמה,כל משתתף מעלל בדפי המד"ס המתאים לו. ישנם עשרות אופציות לחיפוש:שותף,שותפה,שניהם יחדיו,דירה ריקה,דירה מאובזרת,מעשן או לא,מטבח כשר,אני אפילו נתקלתי באפשרות של רק שונאי מכבי, השמיים הם הגבול.
אחרי הסינון הראשוני מתחילים הטלפונים, נדמה שכל העסק הוא עוד קונספירציה שמאחוריו עומדות חברות הסלולר כדי למקסם את רווחיהם. זהו שלב מייאש כיון שברגע שאתה מתקשר למספר שנוסף למאגר אתה מגלה שזה כבר לא רלוונטי כי כל מעלה אדומים התקשר ואחד מהם חתם.
אחרי שמתאמים את הפגישות נוסעים העירה ופוגשים את המקום אשר ייקרא בית בקרוב, מתחילים את הסבב היומי שכולל לפחות 4 דירות ו20 איש שאתה פוגש/מדבר ביום.
וכך אחרי הסבב השבועי השני אתה כבר מאבד כל יכולת אמפירית להבדיל בין טוב לרע,נשאר לך רק לקבוע את המכוער, וזה מסיבה כל שהיא תמיד על יד האוניברסיטה נדמה כאילו אלו החיים שם אין להם כלום חוץ מלימודים בראשם.
לפעמים נדמה שכל התהליך של בדיקות המועמדים הוא ציד, רק דו צדדי. אנחנו מרחרחים סביב הדירה (איפה חיים הכט לבדוק שיש רטיבות על הקיר?) ומריחים את השותפים, והם מצדם בוחנים אותנו תחת עדשה מיקרוסקופית ומעבירים אותנו סט של שאלות שדומה יותר למבחן 300 הצבאי מאשר למפגש הכרות.
כמו המבחן ההוא גם כאן קל לעבור מי הדביל שיודה בפה מלא שהוא מרעיש, מלכלך, מביא בחורות כל שני וחמישי ושמאלן? עדיף להסתיר הכל עכשיו, אחרי זה נסתדר...
מגיע שלב ההמתנה, כשאתה צעיר במשחק אתה מחכה לתשובות מהדירה שאהבת, וברוב תומך אתה בטוח שזה הדדי.ואז אחרי שבועיים המתנה ואודישן חוזר (חשבתי להביא את אימא ואת השותפים מהצבא כעדי אופי) מודיעים לך, בהודעה במקרה הטוב, או שאתה פשוט מסיק כי כבר עבר חודש מאז המגע הראשוני שכנראה אתה לא תזכה למלא את החלל בדירתם בעליצותך המקסימה.
אחרי אכזבה אחת, אתה משנה טקטיקה, אומר כן לכולם וכך סיכוייך גדלים, כמובן שאתה כבר לא בוחר דירה אלא סתם נוחת במקום כלשהוא, אבל זהו המשחק:
לא משנה מי ינצח אתה לא תדע את זה עד תקופת המבחנים.
