שיטת המצרף קבעה כי ציון ה"מצרף", יורכב מציוני בחינות הבגרות בשלושה מקצועות מתמטיקה, אנגלית ושפת אם או היסטוריה מתוך הנחה כי תנאי קבלה זה פותח הזדמנויות בפני צעירים נוספים בדרך לרכישת השכלה גבוהה. ההחלטה לפיה מבחן הפסיכומטרי לא יהיה עוד תנאי חובה לקבלה לאוניברסיטה, נתקבלה בסוף שנת 2001, על בסיס מחקרים המוכיחים כי בחינות הבגרות מנבאות הצלחה בלימודים אקדמיים, באותה מידה שעושה זאת המבחן הפסיכומטרי.
ביטול המבחן הפסיכומטרי כתנאי קבלה לאוניברסיטאות נועד למעשה להרחיב את הנגישות להשכלה הגבוהה אולם ראשי האוניברסטאות טוענים כי השיטה הנוכחית אינה מתאימה ובפועל מקטינה את סיכויי ההצלחה של מועמדים מהשכבות החלשות ולכן יש לחוזר לשיטת הפסיכומטרי.
"השיטה המהפכנית של ביטול חובת הפסיכומטרי נכשלה"
בפניית ועד ראשי האוניברסיטאות לשרת החינוך לבנת, הוצגו נתונים המעידים כי שיטת המצרף פגעה בצעירי הפריפריה במקום לסייע להם. השיטה מקשה על המועמדים מהפריפריה לעמוד בתחרות.יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' יהודה חיות: "השיטה הקטינה את סיכויי הקבלה של מועמדים, במיוחד מועמדים מערי פיתוח".
מנתוני המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, המבצע את הבחינות הפסיכומטריות, עולה כי מרבית המועמדים הבינו מראש שסיכוייהם להתקבל על בסיס המצרף נמוכים. לכן, מרביתם העדיפו לגשת לבחינה הפסיכומטרית.
יו"ר הוועדה לתכנון במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' שלמה גרוסמן, הגיש אף הוא ללבנת נתונים, ולפיהם הגשת ציוני המצרף הקטינה את סיכויי הקבלה של המועמדים. מהנתונים שהגיש גרוסמן עולה כי רק 29% מכלל המועמדים ללימודים בחרו להתקבל על בסיס המצרף ולוותר על המבחן הפסיכומטרי, ו-28% בלבד מהמועמדים מיישובי הפיתוח בחרו להתקבל על בסיס המצרף.
אין תמונה
הנהנים משיטת המצרף
שנה אחת בלבד הספיקה כדי להבהיר כי מדובר בשיטה כושלת. 46% בלבד ממגישי ציוני המצרף בעיירות פיתוח התקבלו לאוניברסיטאות. 40% בלבד ממגישי ציוני המצרף בשאר יישובי הארץ הצליחו להתקבל באמצעותו. חריגה בנתונים אלה באה דווקא מכיוון בני המיעוטים שיצאו נשכרים מהשיטה: 35% מהמועמדים בני המעוטים בחרו בשיטה בנסיון להתקבל לאוניברסיטה כאשר 71& מתוכם אכן התקבלו ללימודים."הנתונים מעוררים סימני שאלה וספקות", סיכמה השרה לבנת. "לפיכך, החלטתכם להקפיא לשנה את הקבלה על בסיס ציוני המצרף אכן ראויה". לבנת ציינה כי לאחר שייבדקו הנתונים, היא תחזור ותשקול את הנושא.
