מליאת המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), בראשות שר החינוך נפתלי בנט, אישרה בחודש שעבר פרסום קול קורא להגשת הצעות להפעלת מסגרת אקדמית מתוקצבת בישוב ערבי בצפון הארץ, שצפויה לפתוח את שעריה בשנה הבאה או בזו שאחריה. על פניו, ההחלטה נשמעת ככזו שבאה להיטיב עם המגזר הערבי, אך באותה נשימה עלולה ליצור פערים בחברה הישראלית ולהוביל לנזק יותר מאשר לתועלת.
הפרסום המלא של פרסום קול קורא להפעלת מסגרת אקדמית מתוקצבת בישוב ערבי בצפון הארץ
מוסד אחד למגזר הערבי ואחד למגזר היהודי?
מתרחקים מדו קיום, מתקרבים לבידול
החלטת המל"ג להקים מסגרת אקדמית חדשה נכתבה תחת הכותרת ''מרחיבים את ההשכלה הגבוהה במגזר הערבי'', אך האם הרחבה זו, מלבד עצם העובדה שתיתן מענה אקדמי לאוכלוסייה הערבית, מטיבה עמם?ניתן להעריך כי פתיחת מוסד אקדמי בישוב ערבי, שמנגיש את הלימודים לאוכלוסייה הערבית, ונותן מענה למקצועות בעלי פוטנציאל תעסוקתי בחברה הערבית, יכיל רוב ערבי מוחלט. האם מוסד אקדמי כזה, יעזור לאוכלוסייה הערבית להיטמע בחברה הישראלית, או שמא יעמיק את הפער ויצור בידול בין המגזרים?
מוסדות הלימוד הקיימים בצפון הארץ פותחים את שעריהם הן לקהל המתעניינים בלימודים מהמגזר הערבי והן למגזר היהודי. הלימודים המעורבים מובילים לדו קיום בין המגזרים ועוזרים לסטודנטים מהמגזר הערבי להיטמע בחברה הישראלית. אם כך, מדוע לפתוח מוסד לימודים שפונה ברוב רובו למגזר הערבי, ולא לעזור להם להשתלב?
מנגישים או מוקיעים? שר החינוך נפתלי בנט
מסגרת אקדמית ביישוב ערבי כדאי או לא?
הדעות בכל הנוגע לפתיחת מוסד לימוד אקדמי בישוב ערבי בצפון הארץ חלוקות, שכן יש מי שחושב שהיתרונות עולים על החסרונות, ויש מי שחושב שמצב כזה יחזיר את המגזר הערבי אחורה. דאדרה נסור (49) משפרעם, חושבת שהרעיון בבסיסו הוא טוב, אך כשמנתחים אותו לעומק מבינים שהוא עלול גם להזיק. "החיסרון מתגבר על היתרון, כי כן צריך להתערבב וללמוד אחד מהשני", אומרת, "יש לי את היכולת להגיע לתל אביב, אבל לאלו שאין להם, היתרון (מוסד אקדמי נגיש ה.נ), יראה מאוד משמעותי והם לא יחשבו על החיסרון של זה (בידול מהחברה הישראלית ה.נ)".
מצדו השני של המתרס, יש מי שמאמין שמסגרת אקדמית שכזו היא נחוצה, "יש לזה מטרה טובה לעתיד", אומר יוסף מכפר מועאוויה ומדגיש מדוע צריך לפתוח מוסד שכזה, "לסטודנטים אין איך להגיע וזאת אחת הסיבות, מעונות לא מאשרים לכולם, תל אביב זה רחוק, חיפה זה גם רחוק", ומציין, "מי שאין לו איך להגיע, שינסה ללמוד לא במקומות רחוקים".
מקצועות הלימוד יהיו קלינאות תקשורת ותחומים טיפוליים, כאלו שיתנו מענה לקצועות עבודה נדרשים בחברה הערבית. שוב עולה השאלה, למה לא לתת להם להשתלב מבחינה תעסוקתית בחברה הישראלית?
"יש סיכוי גדול שזה ימנע מהם להשתלב במגזר היהודי בעבודה", מדגיש מוחמד (שם בדוי) מאום אל פאחם ומוסיף, "זה יעזור רק לחלשים, יותר לאנשים שלא כל כך מדברים עברית, לא משתלבים, זה ירים אותם אבל לא ירים אותם מהבחינה של החברה הישראלית".
תגובת המל"ג
מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר כי "האוכלוסייה הערבית בישראל מהווה כ-20% מתושבי המדינה ו-26% מאוכלוסיית הגיל הרלוונטי להשכלה גבוהה (גילאי 20-24). עם זאת, מאז תחילת הקמת מערך המכללות האקדמיות, לא הוקמה אף מכללה אקדמית כללית בישוב ערבי. עובדה זו הביאה לכך כי רבים מהמועמדים להשכלה גבוהה (ובעיקר מועמדות), ואשר עומדים בתנאי הקבלה נבצר מהם לרכוש השכלה גבוהה כללית החיונית מאוד להשתלבותם בסיום לימודיהם בחברה ובשוק העבודה."בשל כך, נמצא כי אין הלימה בין שיעור האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל לבין שיעור הסטודנטים הלומדים להשכלה גבוהה, ובפרט בכל הנוגע ללימודים אקדמיים בעלי פוטנציאל תעסוקתי.
"יודגש, כי רבים מהאוכלוסייה הערבית נמנעים מלהגיע ללמוד במוסדות המרוחקים מביתם וזאת מסיבות רבות, אשר קשורות בין היתר בקשיי התחבורה בישובים הערביים, הבדלי תרבות, קשיי שפה וכו'. על כן, על אף שחלק מהאוכלוסייה הערבית פונה למוסדות להשכלה גבוהה קיימים באזור, עדיין רבים אינם יכולים לרכוש השכלה גבוהה מהסיבות שפורטו לעיל.
"הקול הקורא שפורסם מורה על פתיחת מסגרת או קמפוס אקדמי שאמנם ימוקמו בישוב ערבי אך עליהם להיות פתוחים לכלל האוכלוסייה בישראל. כמו כן, הקול הקורא נותן תיעדוף משמעותי לתחומים בעלי פוטנציאל תעסוקתי ובתחומים נדרשים בחברה הערבית ובכך לתרום להשתלבותם של הבוגרים גם במישור הכלכלי.
"לסיכום, פתיחת המסגרת האקדמית צפויה להביא להכפלת מספר הסטודנטים הערבים בכלל במערכת ההשכלה הגבוהה ולהנגישה לתחומים בעלי פוטנציאל תעסוקתי בפרט ובכך לסייע לשילובם הן במישור החברתי והן במישור הכלכלי. יודגש כי המסגרת האקדמית לא צפויה להוביל לבידול וכי ההפך הוא הנכון, פתיחת מוסד בישוב ערבי בא לקדם את השוויוניות של החברה הערבית ולתת מענה לצורך של מוסד אקדמי בישוב ערבי המונה מעל מיליון וחצי תושבים. זאת במיוחד לאור העובדה שהמוסד שיקום מתוכנן להיות באיכות וברמה הגבוהה ביותר, פלורליסטי ופתוח כך שצפויים ללמוד בו גם סטודנטים שאינם מקרב האוכלוסייה הערבית".
