מאז הקמתו של מפעל הפסיכומטרי האומלל, באמצע שנות השבעים, גדל הפער החברתי במדינת ישראל עשרת מונים. שר החינוך לשעבר, הפרופ' אמנון רובינשטיין, הציג בעבר פעמים רבות מחקרים אשר קבעו כי הפסיכומטרי אינו משקף נאמנה את הפוטנציאל האקדמי הטמון במועמדים. ואכן, האם מועמד הפותר שאלת מתמטיקה ב-40 שניות ומבין את משמעות המילה "אביונה" מבית מדרשה של האקדמיה ללשון, עתיד להיות מהנדס, עורך דין או רופא טוב יותר, מנבחן אחר אשר מתפלץ לנוכח תוכנה התמוה של הבחינה האמיתנית?
היה זה שם לוי, לימים מנכ"ל את מחברות הפסיכומטרי המצליחות בישראל, אשר השכיל להתלבש על ביצת הזהב אותה יצר המרכז הארצי לבחינות והערכה, וחיבר את "הספר הצהוב", ספר ההכנה לפסיכומטרי הראשון בישראל. לא עברו שנים רבות, ועשרות מכוני הכנה החלו צומחים כפטריות אחר הגשם, שואבות את כספי הנבחנים, ומרחיבות את הפער הקיים. אם אתה לא שם - אתה לא קיים. כללי המשחק השתנו, ואלו אשר אין בכיסם לממן את אלפי השקלים, עלות קורס יחיד, נותרו הרחק מאחור, וברירה אחת בידם: מכללות, או לימודים בחו"ל.
הבחינה הפסיכומטרית, כך טען אז שם לוי, אינה מודדת אינטליגנציה, אינה מודדת אף לא כישורים אקדמיים. היא מודדת פרמטר אחר לחלוטין: מוטיבציה. אם אתה חדור מוטיבציה, תצליח, ויהי מה. אולם גם אלו אשר חלמו יומם ולילה על כיבוש ספסלי האקדמיה הישראלית, נותרו מחוץ למערכה. אכן, הברווזים המג'עג'עים ב"מרכז הארצי" ממשיכים לטעון בחירוף נפש כי הבחינה היא מדד אמין לניבוי סיכוייו של המועמד לשרוד בין כותלי הקמפוס הישראלי, אולם מאות הסטודנטים הלומדים בחו"ל, ואלפי הסטודנטים במכללות, הוכיחו את ההיפך המוחלט.
לא זו בלבד שמכוני ההכנה פיצחו את נוסחת הפסיכומטרי, ואילצו את הנבחנים להיערך לבחינה באמצעות קורס יקר להחריד, אלא ששיטת הציונים אותה קבע המרכז הארצי לבחינות והערכה, אינה קשורה ביחס ליניארי למידת ההצלחה גרידא בבחינה עצמה.
כדי למנוע מצב בו כל הנבחנים בעונה מסויימת ישיגו את הציון המקסימלי, 800, מבצעת תוכנת המחשב המהפכנית דירוג גזעני של ציוני הנבחנים. כך, על כל נבחן שיקבל 800 יקבל נבחן אחר ציון של 250, גם אם השניים ענו על אותו מספר שאלות נכונה. מצב אבסורדי זה מאפשר את דחייתם של אלפי מועמדים מהאוניברסיטאות. אלה, ישלשלו לכיס המרכז הארצי לבחינות והערכה סכומי כסף נוספים בהרשמה לבחינה, וסכומי עתק לאוניברסיטאות בהרשמות חוזרות ונשנות. נראה שפרט לנבחן, כולם יוצאים מורווחים.
האור בקצה המינהרה, אותה הביא שר האוצר סילבן שלום לחקיקה בכנסת, הסתיים בהחלטה על ביטולו של הפסיכומטרי, החל משנת 2004. אולם על פי השיטה החדשה, תנאי הקבלה לאוניברסיטאות יתבססו על שניים מתוך שלושה מקצועות עיקריים בבחינת הבגרות. מצב זה, יחייב מציאת נוסחת קיזוז חדשה, שכן תוצאות בחינות הבגרות אינן מדורגות, והציון שקיבלת - הוא ציון ההצלחה האמיתי בבחינה. מהשיטה החדשה, עתידים להיות אך נפסדים. המכללות עלולות להפסיד אלפי סטודנטים שינהרו לאוניברסיטאות שעה שתנאי הקבלה לכאורה הוקלו, האוניברסיטאות תעמודנה מול שוקת שבורה בנסיון מחודש לנפות את הסטודנטים, והסטודנטים עצמם ימצאו בחוסר וודאות מוחלט, שהרי בכל זאת אין מקום לכולם, אולם גם שיטת הקבלה הטפשית לא תאפשר את קבלתם של כל המועמדים בעלי ציוני בגרות מתאימים. וכאלה, יש למכביר.
לא יהא על ראשי האוניברסיטאות הזחוחים אלא לאמץ את השיטה היחידה לניפוי אופטימלי של המועמדים. שיטה שאינה מעמידה אמצעים גזעניים כאמצעי, אלא הבודקת באופן ספציפי את כישורי המועמד בתחומים בהם הוא מבקש לרכוש ידע. מבחנים יחודיים לכל פקולטה, הן השיטה היחידה לניפוי הוגן ומקצועי של מועמדים ללימודים אקדמיים. אולם על פי קצב העניינים המתרחש במדינה, יש להניח כי למגלגלי העיניים במגדלי השן האוניברסיטאיים יהיה נוח יותר לדחות שוב ושוב את הקץ, ולהמשיך בסטטוס קוו - צמד המילים המיטיב לתאר את האבולוציה הישראלית השוקדת על שמריה, בשתיקה רועמת.
