גם האקדמיה מתכוננת למונדיאל. בכנס שנערך ביום שלישי האחרון, ביוזמתה של נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' חגית מסר-ירון, התעסקו מיטב המוחות האקדמיים בסוגיה הרת הגורל חקר הכדורגל. יום העיון, שנערך תחת הכותרת "בין החיבורים", התייחס לרגשות, ערכים וזהויות בהקשר של המשחק.
טלי פרידמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים ניתחה את הדבקות ללא תנאי של אוהדים בקבוצתם והתייחסה לקלישאת הכדורגל הידועה, לפיה אוהדים שרופים יכולים להחליף אישה, דת או מפלגה , אבל אין שום סיכוי שהם יחליפו קבוצת כדורגל, גם אם זו תאכזב אותם.
פרופ' אמיר הורביץ, שהשתתף אף הוא בכינוס, סיפר כי בניגוד לתזה של פרידמן, הוא דווקא המיר את אהדתו ממכבי נתניה להפועל ת"א. לדבריו, הסיבה לכך קשורה בעובדה שלא שהה בישראל שנים רבות ולכן התנתק מקבוצת הכדורגל הראשונה שלו מה שהקל עליו את המעבר לקבוצה האדומה.
פרופ' חנן גולדשמיט מהמרכז הבינתחומי בהרצליה התייחס להתנהגות שחקנים לאחר הבקעת גול או הצלחה של הקבוצה. ממחקרו עולה כי הצלחה במשחק קבוצתי היא "טובין ציבורי" שגורר בעקבותיו פרסום, אהדה ויכולת כלכלית משופרת.
בנוסף, הממצאים העלו כי תנועת השמחה של הכובש מסמנת שאפשר להצטרף אליו, ובכך הוא הופך את המשחק למשהו קבוצתי. מסקנה נוספת היתה שקשה מאוד לעצור שחקנים שרצים באקסטזה אחרי שהבקיעו גול. לפי המחקר, להתנהגות של השחקן אחרי שער יש השפעה על לכידות הקבוצה ועל הצלחתה.
