מחקר חדש באוניברסיטת מישיגן חושף כי מאז שנת 2000, מגלים הסטודנטים בקולג' פחות אמפתיה לסובבים אותם, כך פורסם ב"וושינגטון פוסט".
המחקר השווה סטודנטים מהשנים האחרונות לסטודנטים משנות ה-70, ומצא כי סטודנטים היום מתקים להזדהות עם משפטים כמו: "אני לפעמים מנסה להבין את החברים שלי טוב יותר בכך שאני מדמיין איך דברים נראים מהצד שלהם" ו"אני לפעמים מרגיש חמלה ודאגה לאנשים שמזלם שפר עליהם פחות ממני".
שרה קונרט, שערכה את המחקר מטעם בית הספר לפסיכולוגיה של האוניברסיטה בשיתוף עם תלמידה אדוארד אובריין, חקרה מידע שנאסף מ-14 אלף סטודנטים שלמדו במשך 30 השנים האחרונות. "מצאנו כי הקפיצה הגדולה ביותר ברמת האדישות התרחשה לאחר תחילת שנות האלפים", אמרה קונרט. "האדישות של הסטודנטים בקולג' גבוה כיום בכ-40 אחוז מאשר הייתה לפני 20 או 30 שנה".
קונרט מציעה מספר סיבות לשינוי בגישה של הסטודנטים, בהן החשיפה למדיה שגדלה בשנים האחרונות והשפעתה ניכרת בכל תחומי החיים ובכל שכבות האוכלוסייה. "בהשוואה לאורח החיים המקובל לפני 30 שנה ניתן לראות שהאמריקאי הממוצע חשוף היום למידע מגוון שמגיע מאמצעי התקשורת השונים פי שלוש משהיה בעבר", מסבירה קונרט.
"תכני המדיה של דור הסטודנטים הנוכחי שגדלו על משחקי מחשב כוללים הרבה אלימות, וחשיפה לכמות כזו של אלימות הופכת אנשים אדישים לכאבם של אחרים", הוסיף אובריין. לדבריו, גם לדיווחי החדשות שתדירותם גדלה בעשורים האחרונים יש השפעה לא מבוטלת על רמת האדישות.
רשתות חברתיות ופריחת האינטרנט הם גם חלק מהתהליך, כמובן. "נגישות שבחברים שמחוברים אונליין כל הזמן גורמת לאנשים להתנתק כשהם לא רוצים להגיב לצרותיהם של אחרים, התנהגות שיכולה לגלוש גם לחיים שמתקיימים אופליין", הוא אומר.
תוסיפו לכל אלו סביבה היפר אקטיבית משופעת בסיפורי הצלחה מהירה, כוכבי אינסטנט, תוכניות ריאליטי והרי לכם כל הגורמים להתפתחותה של סביבה שלא מסוגלת להאט לרגע כדאי לפנות זמן לסבלו של האחר. "סטודנטים כיום כל עסוקים בדאגה עצמית עד כי לא נשאר להם זמן לגלות אמפתיה למישהו אחר", מסכם אובריין.
