"האוניברסיטאות והמכללות אמנם אימצו את הטוויטר והפייסבוק, אבל השימוש ברשתות האלו הוא מועט ושמרני" כך עולה ממחקר חדש שנעשה באוניברסיטת תל אביב ובא לבדוק את השתלבות האקדמיה בעולם הרשתות החברתיות באינטרנט.
במחקר נבחנו למעלה מ-70 חשבונות טוויטר ופייסבוק של גופים רשמיים באקדמיה הישראלית (אוניברסיטאות ומכללות ויחידות בתוכן, וכן גופים אקדמיים בין-מוסדיים).
מהממצאים עולה כי גופי האקדמיה הצטרפו קודם לטוויטר ורק לאחר כחצי שנה הצטרפו גם לפייסבוק. "פייסבוק הוא הוותיק יותר, הפופולרי יותר והגדול יותר, ולכן הממצא הזה מפתיע", מסביר אחד משני כותבי המחקר, ארנון הרשקוביץ, "אבל יכול להיות שההסבר נעוץ בפריצתה של טוויטר לתקשורת הישראלית באמצע 2009, בימי הקרב המתוקשר בין אשטון קוצ'ר ל - CNN, וההפגנות באיראן".
עוד עולה מהמחקר כי ישנה קורלציה בין מידת הפעילות ברשת החברתית לבין מידת הרישות של החשבון, כלומר, ככל שלחשבון יש יותר עוקבים או "מעריצים", כך הפעילות שלו ברשת גדולה יותר.
עם זאת, החוקרת אלונה פורקוש-ברוך מציינת כי על אף דריסת הרגל ברשתות החברתיות מהות השימוש של גופי האקדמיה נותרת שמרנית למדי. "כמעט ואין שימוש בפריטי תוכן מיוחדים שפייסבוק מאפשרת כמו תמונות, אירועים, קישורים וסרטוני וידאו", מפרטת פורקוש-ברוך, "ובטוויטר כמעט ואין שימוש בתווים המיוחדים שמאפשרים רישות חזק, כמו #, @ וריטוויט".
במהלך המחקר ניתחו החוקרים את כל ציוצי הטוויטר של הגופים האקדמיים (כ- 2,000 ציוצים) וחילקו אותם לקטגוריות, בהתאם לנושא בו עסק הציוץ: פנים-ארגוני (ציוצים הקשורים לעיסוק האקדמי/מקצועי של הגוף המצייץ, הודעות מנהלתיות או יחסי ציבור), חוץ-ארגוני (ציוצים הקשורים לתחום האקדמי/מקצועי של הגוף המצייץ אך לא אליו, וחדשות כלליות), וחברתי.
בהשוואה שערכו החוקרים בין הציוצים של האוניברסיטאות לאלו של המכללות, נמצא כי האוניברסיטאות עוסקות בנושאים חוץ-ארגוניים פי שמונה מן המכללות, וכי המכללות עוסקות בנושאים חברתיים ויח"צניים פי שניים ויותר מן האוניברסיטאות.
לסיכום אומרים החוקרים כי "אפשר לזהות ניצנים של פתיחות ושל שימוש חדשני ברשתות החברתיות, אך התמונה הגדולה היא בהחלט של שמרנות".
