האם טייסי חיל האוויר יחלו ליטול תרופות לטיפול באין אונות? אפשרות זו נמצאת כעת בתהליכי בדיקה בזרוע, לאחר שנמצא כי החומר הפעיל התרופה "סיאליס" עשוי להיות יעיל בהתמודדות של טיסיים עם מחלת גבהים. ממצא זה עלה ממחקר שערך באחרונה מנהל בית החולים הרצוג בירושלים, אל"מ (מיל') ד"ר יחזקאל קן, שהצביע על קשר בין נטילת תרופה לשיפור הזקפה לבין תפקוד יעיל בעת השהייה בגבהים שבהם הלחץ האטמוספרי נמוך במיוחד.
השבוע יוצגו ממצאי המחקר בכנס של חייל האוויר בנושא רפואה תעופתית, שבעקבותיו יוחלט על הצעדים שיינקטו בהמשך. "מסקנות המחקר מצדיקות את המשך הבירור של סגולות התרופות האלו בתנאים של ריכוז חמצן נמוך", ציינו ביחידה הרפואית של חיל האוויר (ירפ"א). הירידה בריכוז החמצן בגבהים קיצוניים עלולה לגרום, בין היתר, להופעת תסמיני עייפות, סחרחורות, קוצר נשימה, חרדה וקושי בתפקוד השוטף.
במחקר השתתפה קבוצת מטיילים שטיפסה על הר הקלימנג'רו באפריקה, המתנשא לגובה של 5,895 מטר. מחציתם נטלו תרופות ה"דיאמוקס", המקובלת לטיפול במחלת הרים, והיתר קיבלו מנה יומית של "טאדאלאפיל" החומר הפעיל ב"סיאליס", אחת התרופות הנמכרות בעולם לטיפול באין אונות.
"הטייסים שוהים בגובה רב ונחשפים למחלת הגבהים, על שלל תסמיניה, בדיוק כמו מטפסי הרים", הסבירו השבוע בירפ"א. לדברי גורמים ביחידה, התרופות ממשפחת ה"ויאגרה" נחשבות ליעילות במצבים אלו, מפני שבתנאי מחסור ממושך בחמצן חלה עלייה בלחץ הדם הראיתי ואילו התרופות מסייעות בכך.
בימים הראשונים למחקר לא זוהו הבדלים בתפקודן של שתי קבוצות הביקורת, אך ביום האחרון של הטיפוס דיווחו הנבדקים שנטלו את ה"דיאמוקס" על היקף כפול של הופעת תסמינים, לעומת חבריהם שבלעו את ה" טאדאלאפיל".
ה"סאליס", תרופה ממשפחת ה"ויאגרה", אושרה לשימוש על ידי מנהל התרופות האמריקאי בשנת 2003. שתיהן מוגדרות כתרופות לטיפול בהופעת אימפוטנציה בקרב גברים. תופעות הלוואי של "הסאליס", אגב, נחשבת למצומצמות יחסית, וכוללות הסמקה וסחרחורות.
