תפקיד: מפק"ץ מטאורולוגיה, כרגע כפוף לאוגדת עזה, אבל בימי שגרה שייך לצאלים.
גיל: 21.
מגורים: יהוד.
מצב משפחתי: רווק.
על התפקיד: "זה תפקיד של קצין, אבל בחיל שלנו אף קצין לא באמת מאייש אותו, מה שנותן למש"קים הזדמנות להתפתח, והרבה יותר אחריות. אני דואג לצוות שלי, דואג להם לאוכל, לשינה, לכלכלה, לת"ש. אנחנו מוודאים שכל המידע המטאורולוגי יגיע לסוללה שיורה. אני מחבר משדר רדיו שבודק את הלחות, הטמפרטורה והלחץ, למשדר הזה מחבר בלון הליום גדול, ומפריח אותו. כשאני מקבל את הנתונים אני מחשב אותם ומציג לדרג היורה. הם צריכים את כל הנתונים כדי לחשב את הזווית של הקנה".
הכי אוהב בתפקיד: "את זה שמוטלת עליי אחריות והמשימה היא קשה. כמפקד, קודם כל אני חושב על החיילים שלי, אבל בסופו של דבר המשימה קודמת לכל. אם אני אצטרך לבחור בין האפשרות שהצוות שלנו לא יסגור שבת לבין לעשות את המשימה, אני אעשה את המשימה".
הכי לא אוהב: "אני חושב שהתפקיד שלי לא מוערך מספיק. מסתכלים עליי בתור מש"ק ולא בתור אדם שעושה תפקיד של קצין".
מפחיד אותי: "שהחיילים שלי ייפגעו".
אם לא הייתי בצבא: "אני מניח שהייתי לומד פיזיקה. זה מה שאני אוהב, לגלות דברים בתחום המדעים. הייתי רוצה להיות חוקר".
אירוע משמעותי בשירות: "הייתי מפקד של טירונים קרביים בתותחנים, ובשבועיים הראשונים כל לילה אנחנו, המפקדים, היינו ישנים בערך שעה וחצי. כל הזמן שמרנו על החיילים בתקופה הזו שהייתה קשה מאוד בשבילם. זה היה קשה ומספק באותה מידה. בתקופה הזו אין להם חברים לבכות להם, אז הרגשתי שהייתה לי אחריות לבוא ולנחם אותם".
מוטו: "זה לא רק צבא, זה גם חיים של אנשים אחרים".
