בחודש הקרוב צפויות להתקבל במועצה להשכלה גבוהה הכרעות בנוגע למעמדן של המכללות הלא מתוקצבות בישראל. בישיבת המל"ג אתמול התחזקה הדעה התומכת בשינוי המדיניות הנוכחית, לפיה המל"ג מאשרת הקמת כל מוסד אקדמי העומד בקריטריונים האקדמיים שהציבה. 13 מכללות לא מתוקצבות מבקשות לקבל הכרה אקדמית מהמל"ג וההכרעות החודש עלולות לקבוע את גורלן. דובר המל"ג, יאיר ברק, אמר כי במל"ג נוטים להכפיף את ההכרה בפעילותן של המכללות הפרטיות למדיניות תכנון לאומית.
הבולטים שבמתנגדים להכרה במכללות באים מקרב המכללות הציבוריות וטוענים כי הגדלת מספר המכללות הפרטיות עלולה לערער את מבנה ההשכלה הגבוהה בישראל בין השאר בגלל ריכוזן במרכז הארץ והתמקדותן בתחומי לימוד פופולריים הגודעים חלק מהכנסות המוסדות המתוקצבים. מנגד טוענים במכללות הפרטיות כי אי מתן הכרה במכללות תהווה פגיעה בעיקרון חופש העיסוק ותמנע תחרות למוסדות האקדמיים המתוקצבים והלא מתוקצבים הקיימים כיום.
לדברי ברק ישנם שיקולים נוספים, מעבר לעיקרון חופש העיסוק, שצריכים להילקח בחשבון, ובהם- היותה של ההשכלה הגבוהה משאב לאומי הדורש תכנון או מדיניות פיזור האוכלוסיה של המדינה. "מרבית המכללות הלא מתוקצבות רוצות לקום באיזור תל-אביב ועולה השאלה האם המדינה יכולה לאפשר שהסטודנטים יעברו כולם לתל-אביב או שיש חשיבות בפיתוח אזורים אחרים במדינה".
המכללות ההפרטיות המבקשות את ההכרה מציגות חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני חקיקה, יהושוע שופמן, התומכת בפעילותן. חוות הדעת, אשר ניתנה לפני כשלושה חודשים קבעה כי אין לשלול ממוסדות אקדמיים לא מתוקצבים, לרבות שלוחות של אוניברסיטאות זרות, מלקבל מהמל"ג היתר להפעלת מוסד אקדמי ישראלי במעמד זהה לכל מכללה או אוניברסיטה מן המניין. גיל רשף, המנכ"ל המיועד של המרכז למדעי הניהול, החברה והרוח (כיום שלוחת דרבי), אמר בעבר כי אין למל"ג סמכות לתכנן את פעילותם של המוסדות החוץ-תקציביים. "המל"ג הנוכחי כבר אישר הקמת מוסדות לא-מתוקצבים וגיור של שלוחות" אמר רשף. "יש כאן תהליך שנמשך כבר מספר שנים על פי הנחיות המל"ג, עם וועדות מקצועיות שבוחנות את המוסדות, מיליונים שהושקעו וכל זאת לאחר הסכמים שנחתמו בכנסת. אי אפשר עכשיו לעצור ולבטל את הכל".
