סוכנויות הידיעות מפרסמות כי הרוצח מאוניברסיטת וירג'יניה-טק היה סטודנט ממוצא דרום קוריאני שהגיע לארה"ב כבר ב-1992. שמו צ'ו סונג-הוי, הוא למד באותה האוניברסיטה ספרות אנגלית.
חבריו ללימודים מספרים על בחור "מתבודד" ודמות סהרורית. חברו של סונג-הוי לספסל הלימודים, איאן מקפרליין, מספר כי הכתובת הייתה על הקיר. מקפרליין מספר כי הרוצח נהג לכתוב במסגרת הלימודים מחזות אלימים ומופרעים במיוחד. הוא מציין כי ברגע ששמע על הטבח שמתרחש במקום הוא קישר זאת מייד לדמותו הסהרורית של סונג הוי.
מקפרליין פרסם באינטרנט שני מחזות שכתב הרוצח: "ריצ'ארד מקביף" ו"מר בראונסטון". המחזות אלימים במיוחד ובשניהם מככבים כלי נשק. מקפליין מציין כי ביום הרצח היו אמורים לדון במחזותיו של סונג-הוי.
סוכנויות הידיעות מפרסמות עוד כי בחדרו של סונג-הוי נמצא מכתב היוצא נגד "ילדי העשירים באוניברסיטה" "הבירוקרטיה" ו"הרמאים והשרלטנים". משפחתו של סונג-הוי, כך מפרסמות הסוכנויות, הייתה משפחת מהגרים ענייה מאוד שחיה בצניעות בדירת מרתף.
בטקס שנערך אמש באוניברסיטה לקחו חלק אלפי משתתפים כולל הנשיא בוש שאמר כי "זהו יום אבל לאומה כולה".
התקרית החלה סמוך לשעה 7:00 בבוקר, שעון ארה"ב, כשסונג- הוי, חמוש בשני אקדחים, ירה למוות בשני סטודנטים במתחם המעונות בקמפוס. ב-9:45, בעוד המשטרה עוסקת בחקירת מקרה הירי הראשון, עבר היורה לאחד מבנייני ההנדסה בקמפוס. הוא סייר בבניין תוך שהוא יורה בסטודנטים ובמרצים שעברו במסדרונות ונכנס לחלק מהכיתות. במהלך התקרית נכנס היורה לאחד האולמות, סגר אותו והחל לירות בנוכחים. חלק מהם נכנסו תחת השולחנות, בעוד אחרים קפצו מהחלונות. עדים סיפרו כי סונג-הוי לבש מעיל עור שחור ומדי פעם עצר את הירי כדי לטעון את אחד האקדחים.
בין הנרצחים: הישראלי פרופ' ליביו ליברסקו (77) חוקר ומרצה בכיר למכניקה ואווירונאוטיקה בוויריוג'יניה-טק, שכיהן בעבר כמרצה באוניברסיטת תל-אביב ובטכניון.
שלושה סטודנטים ישראלים לומדים באוניברסיטה. אחד מהם, עשהאל ארד, בן 23 מראש העין סיפר ל-ynet: "התעוררתי בעשר בבוקר כי השיעור הראשון שלי מתחיל ב-11. מה שהעיר אותי היו הכרוזים במגאפונים של המשטרה שהורו לכולם להישאר בפנים". מייד ניגשתי למחשב וגיליתי שקיבלתי אי-מייל שאומר שיש יריות והקמפוס בעוצר, כולם נעולים, אין יוצא ואין בא. הדלקתי טלוויזיה והתחלתי לעקוב בשידור חי אחר המתרחש".
ענת אלעזרי, סטודנטית ישראלית נוספת סיפרה גם היא על התקרית: "היריות החלו בשבע בבוקר. ישנתי ולא שמעתי על היריות. הגעתי במכונית למחלקת האתלטיקה. שם, מעבר לכביש, היה הירי הראשון. ראיתי מרחוק מכוניות משטרה ורכב הצלה וחירום, אבל לא חשבתי שקורה משהו חריג. בשבועיים האחרונים היו שתי התרעות סרק על הנחת פצצות והאוניברסיטה נסגרה. חשבתי שזה עוד אירוע שכזה. כשהגעתי ברבע לעשר עדיין התנהל מרדף אחרי היורה, שהגיע בינתיים לקמפוס ההנדסה".
