תפקיד: תומך צוותי פיתוח מערכות לחימה במספן ציוד בחיל הים.
גיל: 31
מצב משפחתי: נשוי פלוס 2: נדב בן 4 ונגה בת 5 חודשים ("בן ובת, אפשר לומר שפגעתי").
על התפקיד: "אחראי על ריכוז הרכש מהארץ ומחו"ל של מערכות לחימה בחיל הים, על עבודה מול משרד הביטחון ועל אפיון טכני של מערכות שמתגלות בהן בעיות".
הכי אוהב בתפקיד: "את סביבת העבודה פה בקריה. עד לפני חודשיים שירתתי בחיפה, אבל תל אביב היא עיר אחרת לגמרי. כשאני חוזר לחיפה מאוחר בלילה ויורד מהרכבת, אני מסתכל על הרחובות ומרגיש שהעיר כבויה יחסית לתל אביב".
הכי לא אוהב: "את הנסיעות בבקרים ובלילות - זה סיפור של ארבע שעות בכל יום, מדלת לדלת, מה גם שאני לא מצליח ללמוד לישון ברכבת".
אירוע משמעותי בשירות: "ההפלגה הראשונה שלי, לפני שנתיים, במהלכה ראיתי בעיניים שיגור של טיל מסטי"ל. אז הבנתי בפעם הראשונה בשביל מה ומי אני עובד ולמה המאמץ הלוגיסטי חשוב כל-כך, ובעיקר חשתי גאווה גדולה".
חיסרון שיש לי: "אני מאוד עקשן ולפעמים נוטה לא להקשיב. לעתים אני ננעל על החלטה מסוימת ואף אחד, גם לא אשתי, יכול להזיז אותי ממנה. בפעם האחרונה, למשל, החלטתי שצריך לשפץ משהו בבית, למרות שהיא טענה שממש לא. הבעיה היא שבצבא יש מפקדים מעליך, ולא תמיד עוזר לך להתווכח".
חלום: "תמיד חלמתי לעשות קורס צניחה צה"לי, לא בשביל כנפי הצניחה, אלא בשביל החוויה. אמנם לא מזמן העזתי וצנחתי צניחה חופשית מגובה 12 אלף רגל, אבל יש משהו מלהיב בקורס כזה שנעשה במסגרת הצבא".
מוטו: "ידידי" - אצלי כל אדם, בין אם הוא ידיד אמיתי ובין אם לא, הוא "ידידי", ככה אני קורא לכולם. לא רק שזה נחמד יותר, זו גם שיטה מעולה לרכך אנשים ולהפיל פצצות בצורה אלגנטית".
