אם ניקח כתה של תלמידי כתה ו' ונבקש מהם לצייר את ארץ ישראל, נקבל שלושים וחמישה ציורים שונים זה מזה. בחלק מהציורים יופיעו חיפה, תל-אביב וירושלים, באחרים יופיעו מפרץ חיפה, ים המלח והכנרת, ויהיו ציורים בהם נמצא את הקו הירוק, רמת הגולן והירקון. אולם, פרטים אלו עשויים להופיע או להעדר ממפה למפה.
תפיסתו של אדם את המרחב הסובב אותו, שונה מאדם לאדם. ילדים תופסים מרחק באופן שונה ממבוגרים. לדוגמה מרחקו של גן השעשועים שנמצא מול הבית עשוי להיראות רחוק מאוד ואפילו בלתי מושג עבור פעוט בן שנתיים. אטרקטיביות של נקודות במרחב שונה אף היא מאדם לאדם. למשל, האטרקטיביות של המרכז המסחרי בעיני נער מתבגר לעומת עולל בן ארבע.
ענפי מחקר שונים כגון פסיכולוגיה, מדעי הקוגניציה וגיאוגרפיה, עוסקים בתפיסתנו את המרחב או במינוח מקצועי יותר, ב"מפות תפיסתיות" ו"קוגניטיביות". במוקד רב תחומי זה, עולה כי, לא רק שמיפוי מייצג תפיסת עולם, אלא שמיפוי מנסה לעצב את תפיסת המרחב ולהנחיל תפיסת עולם מסוימת. מרכזיותה של אירופה במפת העולם שמוכרת לרובנו, אינה מקרית כלל וכלל.
במפות אוסטרליות למשל, דווקא אוסטרליה נמצאת במרכז, והעולם יחסי אליה. במפות היסטוריות שונות, ניתן לראות את היחס המיוחד שקיבלה ירושלים. המרכזיות שלה במפות מתקופות שונות, מצביעה על תפיסה שלה כמרכז חשוב, או רצון להנחיל תפיסה שכזו. גם בעבורי ירושלים היא מרכז חשוב ומשמעותי.
זאת, על מנת לקדם תפיסת עולם ירוקה וסביבתית-חברתית יותר, לקדם צריכה סביבתית-חברתית, לאפשר העברת מידע סביבתי-חברתי ולשמש ככלי מרכזי לקידום תיירות אקולוגית בירושלים. במקביל לפרויקט זה, יש לציין פרויקט נוסף שנקרא "המפה השחורה" שבו מופו מפגעים סביבתיים בתחום הקרינה הבלתי מייננת במטרה להעלותם למודעות ציבורית. מפה זו, עדיין לא הועלתה לרשת.
המפה הירוקה הראשונה בעולם הוכנה כתרגיל מיפוי ירוק בעיר ניו-יורק, על-ידי וונדי בראואר, מנהלת רשת המפות הירוקות. לאור ההתלהבות מהרעיון כי התייחסות מקומית עירונית הינה תכליתית יותר מאשר התייחסות כלל עולמית לבעיות סביבה, נחנך פרוייקט המפה הירוקה בניו-יורק ב- 1995. מאז, הוקמו מפות ירוקות בעשרות ערים בעולם. מפות אלו מקדמות גישה חברתית וסביבתית, גישה שתוביל לשיפור איכות הסביבה והחיים.
לפי גישה זו, מערכת המפות הגלובלית יוצרת תנועה אקו-תרבותית עולמית אשר מוזנת במידע מקומי ומקדמת פעילות ואחריות משותפת. המערכת, מנתבת ומחברת בין למעלה משלוש מאות מפות ירוקות ברחבי העולם.
היוזמה להקמת המפה בארץ, נולדה בחברה להגנת הטבע בירושלים כבר בשנת 2002 בעקבות כנס תיירות אקולוגית בינלאומית. בשנת 2005, לאחר שהושג מימון לפרויקט, החל תהליך הפקת המפה האינטרנטית האינטראקטיבית כשלב ראשוני לקראת יצירת מפה מודפסת. את הפרויקט ריכז עמי גרינר, פעיל מגמה ירוקה.
בעזרת אשת מקצוע בתחום מערכות מידע גיאוגרפיות, מספר פעילי מגמה ירוקה ומתנדבים רבים נוספים, נאסף מידע בתחומים מגוונים. המידע שנאסף, הוכנס בעזרת המשרד להגנת הסביבה למערכות מידע גאוגרפיות שמאפשרות את הצגתו, ניתוחו וחקירתו. המפה מאגדת בתוכה את הפעילויות, הגופים, האתרים והמוסדות בירושלים אשר יכולים להיכלל בהגדרה של גופים "ירוקים" המאפשרים חיים בני-קיימא בעיר.
בין התחומים שמופו מופיעים אתרי פריחה, גינות קהילתיות, עצים מיוחדים, אתרי קינון, מרכזי לימוד אקולוגיה, עסקים עם תו תקן חברתי, אתרי מחזור, אתרי מחקר סביבתי, ארגוני חברה וסביבה ועוד רבים אחרים. על כל אתר שכזה, נאסף מידע שכולל הסברים, דרכי הגעה ויצירת קשר. כך, שאם אתם רוצים לטייל בעקבות אתרי אומנות סביבתית, גינות אורגניות, או אתרי פריחה ייחודיים, או למשל למצוא היכן ניתן לתקן חפצים פן יזרקו לאשפה, כנסו אל אתר המפה הירוקה של ירושלים.
פרויקט מפה ירוקה מחפש תמיד מתנדבים לצורכי איסוף מידע נוסף ועדכון המידע הקיים. לפרטים, ניתן לפנות אל ג'קלין רוז, רכזת פרויקט מפה ירוקה ירושלים 0544-901335.
תודה לפזית שוויד וג'קלין רוז על עזרתן והארותיהן המאירות עיניים בכתיבת כתבה זו.
