את תיבת הדואר האלקטרוני שלי אפשר לחלק לשלושה חלקים, זכר מימי האאוטלוק המאושרים בצבא ראשונים הם כמובן המכתבים האמיתיים שאני רוצה לקבל, בין אם זה הודעות מהעבודה, מכתבים מחברים, התכתבות קצרצרה או העברה של איזה קובץ. אחריהם יש את דואר הזבל שנואשתי מללחום בו, שמציע לי כל דבר מויאגרה, דרך הגדלת איברים, אפילו כאלה שאין לי, וכלה בחלוקה של כסף של איזה ניגרי עשיר שמנסה להבריח את הכסף שלו לגלות. החלק האחרון הוא החלק הנוראי ביותר. אלו הם אותם מכתבים שאנשים שקוראים לעצמם חברים שלי שולחים לי בניסיון לעורר את רחמי או להצחיק אותי.
אם את דואר הזבל ששולחים לי גורמים עלומים במטרה להפוך את חיי ליותר טובים מצליח שרת הדואר הנאמן שלי לסנן, את דואר הזבל שספק שולחים-ספק מפציצים אותי חברי ומשפחתי אי אפשר לסנן.
אמא שלי ואחותי, החלק הנשי במשפחה, נוהגות לשלוח לי מיני תופינים בצורת מצגות של חתולים מחייכים ופרחים, ולאחל לי ולמיליון אחי לרשת יום טוב, שבוע טוב והרבה מזל. לפעמים מתמזל מזלי ואני אפילו מקבל מכתב שרשרת שמבטיח לי חיים ארוכים (תודה באמת) אם אני אשלח אותו ל-7 אנשים תוך 6 דקות, מלווה בסיפור על סיני זקן, או מכתבי שרשרת שנטען שהם מסתובבים כבר משנת 1678. דבר אחד אני צריך לציין: האינטרנט לא היה קיים ב-1678.
אבל מכתבי השרשרת שבאמת מוציאים אותי משלוות נפשי הם המכתבים שבאים לבקש ממני משהו, או להזהיר אותי מפני דברים. מכתבי שמספרים את סיפורה של ילדה חולת סרטן בכפר נידח באוסטרליה שמקבלת סנט על כל פעם שמעבירים את המייל, בחור צעיר שצריך תרומת דם בארץ, תוכניות זדוניות של הממשלה לבטל את הצפירה ביום השואה, ואזהרות כביכול של משרד הבריאות מפני התעטשויות של תרנגולות.
כביכול, על פניו, אתם אמורים להודות לאדם שיידע אתכם באינפורמציה החשובה הזאת, אבל אם אתם מסתכלים קצת לעומק, אתם מבינים שכנראה ששוב מרחו אתכם. האם זה באמת יכול להיות שמישהו עוקב אחרי האימייל שלכם והוא יודע בדיוק כמה סנטים צריכים להעביר לילדה ההיא באוסטרליה? והאם משרד הבריאות יפיץ את האזהרות שלו בדואר אלקטרוני ובכך ימנע אינפורמציה חשובה, דבר שעלול לסכן את חייה של איזו בז'ז'ינה מרחובות שלא יודעת להפעיל מחשב?
לשם כך הקים נטיזן (=אזרח הרשת) חביב העונה לשם חנן כהן אתר בשם "לא רלוונטי". האתר הזה מרכז בתוכו מיני מכתבי שרשרת שונים שמופצים ברשת הישראלית, וכהן טורח לבדוק, בסיוע של עוזרתו החדשה והנאמנה ג'ולי סטרולי, את אמיתות המידע, במידה ואפשר, ומציינים את המלצתם: אם להעביר, אם לא להעביר או משאירים את זה לשיקול דעתכם.
מקרים רבים בהם נתקל כהן הם מקרים של בקשה לעזרה שממשיכים להסתובב ברשת עד אחרי שהעזרה הפכה ללא רלוונטית, או מקרים של בקשות לעזרה שתורגמו מאנגלית ומעולם לא היו רלוונטיים.
מקרה נוסף, שקרה לא מזמן, הייתה בקשה לסיוע במציאתו של החייל הנעדר יוגב יחיאלי ז"ל. יוגב נעלם במרץ 2006 במרכז הארץ, ומיד הופצו עשרות בקשות שמבקשות ממי שראה אותו לדווח למספר טלפון כלשהו. המכתב המשיך לרוץ גם לאחר שנמצאה גופתו של הנעדר, מספר ימים אחר כך.
בדיוק על מקרים כאלה מדבר כהן כשהוא מסביר למה הקים את האתר, על כאבו של האב שממשיך לקבל טלפונים גם חודשים ולפעמים אפילו שנים אחר כך שמבררים לגבי הבן, כשכל טלפון כזה כנראה צורם לאב שוב ושוב.
לכן, חבריה, עשו לכם נוהג נחמד. בכל פעם, שניה לפני שאתם שולחים הלאה איזו תחינה וירטואלית, עברו נא באתרו הנחמד של חנן כהן, הריצו חיפוש עם מילה חשובה מהטקסט, ותוכלו לראות מה המשמעות מאחורי אותו מכתב. אם תגלו שהמכתב מזוייף או לא רלוונטי אתם מוזמנים להעתיק את הלינק למכתב מהאתר, ולשלוח אותו חזרה למי ששלח לכם. אולי יום אחד נצליח בכוחות משותפים לעצור את השטפון הזה של המסכנות האינטרנטית.
ואם אנחנו כבר בעניין, אז גם את החתולים תחסכו ממני. תודה.
