במקביל לשנת הלימודים האקדמאית חזרו לעבודתם גם המחוקקים ולרגל פתיחת העונה הפרלמנטארית, חוזרים אל שולחן הדיונים נושאים מוכרים, שינוי שיטת הבחירות, החוקה ושינוי שיטת הממשל.
כל ישראלי ובוודאי כל סטודנט מלומד יודעים כמה השיטה שלנו גרועה, אין עיתון או כלי מדיה אחר שאינו שופך על כל זרועות השלטון קיטונות של ביקורת. השיטה הפרלמנטארית טובה אולי לכל המדינות העשירות והמפותחות בעולם למעט ישראל וארצות הברית, אבל היות שבכל נושא מזיהום האדמה והמים, דרך התחמשות ומלחמה ועד למשטר תקין ארצות הברית היא המודל שלנו, כך גם מבחינת המשטר שמו טובי המנהיגים הפוליטיים את השיטה הפרלמנטארית על ספסל הנאשמים והם מבטיחים לנו כי שינויה יביא מזור לחוליי השלטון. האמנם?
כנסת
הלך הזרזיר אצל העורב
הלך הזרזיר אצל העורב, אולמרט משרתם של בעלי ההון וסוחר נדל"ן לעת מצוא, חובב הסיגרים ואביה של תוכנית ויסקונסין, נפגש עם עוד דמוקרט ידוע, אביגדור ליברמן, מטובי בני הניאו-שמרנות הישראלית(פאשיזם), והם יחדיו, שני אבירי הדמוקרטיה יביאו לנו משטר נשיאותי בסגנון אמריקני. אין ספק שלמשטר נשיאותי יש מספר יתרונות. ראשית היות והנשיא נבחר אחת לארבע שנים ואינו תלוי ברוב תמידי בבית הנבחרים, תבטיח השלטת שיטה זו לבעלי ההון שאת הרשות המבצעת הם יוכלו לקנות פעם בארבע שנים ולא כנהוג בישראל בשנים האחרונות פעם בשנתיים שלוש. יותר מכך, בעלי ההון להם יזדקק כל נשיא בכדי לממן את מסע הבחירות האישי שלו, שוב כנהוג בארצות הברית, יוכלו לשלוח את אנשיהם ישר לכיסאות השרים. אם בארצות הברית, המודל האידיאלי שלנו יכול נציג תעשיות הנפט לכהן כסגן נשיא ונציג תעשיות הנשק לכהן כשר ההגנה נוכל להיות בטוחים שנציגי האוליגרכים שלנו ישבו בתיקים הנכונים. היום צריכים ראשי הממשלה להסביר לתורמים שלהם שמפלגות שונות באות אליהם בדרישות, לא עוד! בחירות פעם בארבע שנים, מסעות תעמולה לאנשי שלומנו בעיתונות ובערוץ שתיים עם גדי סוקניק וסבר פלוצקר במופע מרהיב של פרצופים מודאגים ותומכים והכל יהיה בסדר.
חסידי הדמוקרטיה רוצים גם להעלות את אחוז החסימה ולעבור לפחות בצורה חלקית לשיטת בחירות אזורית, כך יבטיחו את יציבות השלטון באמצעות שתי מפלגות גדולות שלא יהיו תלויות בגחמותיו של הציבור הישראלי ובהלכי הרוח של השבטים הקטנים, חרדים, עולים ערבים ושומו שמיים שמאלנים ובמפלגות הנישה שלהם. אז מה עם הציבור בוחל במפלגות הגדולות על רדידותם ושטחיותם. במקום לתת לציבור באמצעות הצבעת מחאה הולכת וגוברת להביע את רצונו, ליברמן ואולמרט יצמצמו לנו אפשרויות הבחירה ונוכל לשכוח מן האפשרות של התעוררות ציבורית שתביא להיעלמותן של המפלגות הניאו-ליברליות, הניאו-שמרניות והניאו-פשיסטיות. נוכל גם לשכוח מאלטרנטיבות. בשיטה הדו מפלגתית, שוב כמו בארצות הברית יהיו לנו שתי מפלגות עם הבדלים מזעריים ביניהן שטובי האוליגרכים ונציגיהם ינהלו לפי עידית האינטרסים של העשירון העליון.
אמריקה קרובה
האמת השיטה החדשה מתאימה לישראל שלנו, מדינה שבמקום לתת מענה לבעיות אזרחיה מעדיפה לתת להם מענה תעמולתי בצורה של שנאת זר זחוחה וזעקות שבר היסטריות המונעות כל חשיבה רציונאלית אצל האזרחים. ארצות הברית היא האוליגרכיה הוותיקה בעולם המערבי, ללא מוביליות חברתית ופוליטית, עם פערים הולכים וגוברים בין המעמדות ושקיעה הולכת ונמשכת של המעמד הבינוני.ישראל היא מדינת לוויין קטנה ומושחתת שתמיד תעדיף את הפתרון האמריקני וכך היא גם נראית, מושחתת יותר ויותר, אזרחיה אפאטיים ומעדיפים לשקוע ברחמים עצמיים ובשנאות הנובעות מדעות קדומות, גזענות ולאומנות חשוכה מאשר להתחיל לחשוב איך לקחת את הגורל בידיים במקום את השלט של הטלוויזיה.
אין ספק הפרלמנט שלנו בשנים האחרונות לא הביא כבוד לשיטה הפרלמנטארית אבל אותם אנשים שמבקשים לשנות את השיטה לא מתכוונים ללכת הביתה, אולמרט, פרס, נתניהו, ליברמן חסידיהם השוטים ודומיהם, לא יוותרו על משרת האמון שקיבלו מבעלי ההון. הם ימשיכו להפריט אותנו לדעת ולא משנה מה יהיה שם המשטר או מהותו.
השיטה הפרלמנטארית היא הקרובה ביותר למהות הדמוקרטיה, מכל השיטות של הליברליזם המערבי, זה לא הרבה אבל זה לפחות מאפשר לנו איזו בחירה בין אלטרנטיבות ולכן אסור להעלות את אחוז החסימה, אם אולמרט ונתניהו רוצים בוחרים שיתאמצו יותר על מנת שיהיו ראויים כמו בן גוריון, בגין, רבין ואשכול. אם אנחנו רוצים מנהיגות טובה הגיע הזמן שגם אנחנו נוציא את הראש מהתחת(ערוץ 2 על שלל להיטיו) ונצא לרחוב. כי הגיע הזמן לומר בקול רם, הרצפה לא עקומה אתם פשוט לא יודעים לרקוד.
