מהנדס - נחטף מיד לעבודה

מקצועות ההנדסה רותמים את המדע ואת הטכנולוגיה לטובת האדם, תוך התחשבות במגבלות שונות (משאבים מוגבלים, מגבלות פיזיקליות ואף מגבלות כלכליות שעשויות למנוע ייצור מסחרי של מוצר). ההתפתחות המואצת בתחומים אלה והפריצות המדעיות תרמו רבות להתקדמות הכלים ההנדסיים וליצירת תחומי התמקצעות חדשים, שנועדו לענות על הביקוש. למעשה, למקצועות ההנדסה יש נגיעה בכל תחום ותחום בחיינו, בין אם מדובר בחשמל, תעשייה וניהול, רפואה, אווירונאוטיקה ואפילו איכות הסביבה. המקצועות ההנדסיים נחשבים לחלק מתעשיית ההיי-טק והשכר, בהתאם, גבוה בצורה משמעותית מזה שמקובל בעבודות אחרות. שלא כמו במקצועות המחשב, המקצועות ההנדסיים לא סובלים מהיווצרות בועה או התפוצצות שלה, כיוון שהביקוש להם עומד ביחס ישיר למצב התעשייה בארץ, ומדובר בביקוש מתמיד ומתמשך לבוגרים בעלי תואר. העובדה הפשוטה היא שבישראל חסרים אלפים רבים של מהנדסים, ואי לכך אין להתפלא שהתחום - על כל התמחויות המשנה שבו - מבוקש מאד ונחשב למקצוע נדרש. מוסדות הלימוד עושים ניסיונות למשוך סטודנטים ללימודי ההנדסה באמצעות תמריצים שונים, אך גם הגידול המתמשך במספר בעלי התואר המועסקים לא עונה על הביקוש, והבוגרים הטריים נחטפים מיד.

לימודי ההנדסה אינם קלים. דרישות הבסיס כוללות לימודים מוגברים של מתמטיקה (ברמה של 4 או 5 יחידות לימוד), כמו גם מקצועות מדעיים אחרים ככימיה ופיזיקה. הלימודים, שנמשכים ארבע שנים, מתבססים גם הם על קורסים במקצועות אלה, כמו גם מתן השכלה טכנולוגית מתקדמת. המקצועות ההנדסה נחשבים לתחום גברי באופן מובהק. ייתכן שהדרישה לידע במקצועות המדעיים, וההירתעות הפסיכולוגית של נשים מהתמחות במקצועות אלה, מובילים לכך שלא הרבה נשים מגיעות ללמוד את התחום במוסדות להשכלה גבוהה. עם זאת, כיוון שמערכת החינוך בישראל מכירה בבעייתיות שבכך, נעשים ניסיונות למשוך נשים לתחום, למשל באמצעות קורסים גבוהים לנערות בגיל תיכון, וסדנאות מיוחדות שנועדו להוכיח להן שגם הן מסוגלות.