הרוסומטריקס בעקבות הסמינריון האבוד

צהריים מהביל אחד אני פוגש את יואב, חברי לצרה שנקראת לימודים, מהלך לו בדשאים המוריקים של הקמפוס, בידו קלסר ועט והוא משוטט הנה והנה וניכר כי הוא איבד את חוש ההתמצאות במרחב. מדבריו המבולבלים מתברר כי הגרוע ביותר הגיע יואב צריך להגיש עבודה סמינריונית מקורית. מן המפורסמות הוא כי סטודנטים לתואר ראשון שונאים דברים מקוריים ואף יותר מכך שונאים לחשוב. יואב, ששונא להיות יוצא מן הכלל, הצליח במשך שנתיים סטודנטיאליות לא להפעיל את האבר הגבוה בגוף אפילו פעם אחת ושמר עליו טרי ורענן כביום הבר-מצווה, עת נאלץ להתחמק מסיכול ממוקד של סוכריות מצד הדודות היושבות על גבעה שולטת ב"עזרה שנייה" בבית הכנסת.

כשאני מזהה סימני מצוקה נשימתיים אצל יואב אני מוביל אותו אל המחוזות הממוזגים של קפיטריה מדעים מדויקים, מקום עם אוכל רע ועם סטודנטים שלבושים באימוניות ונעלי בית, אך אחד המקומות היחידים באוניברסיטה שבה ניתן לחשוב בקול רם בלי להיות מוחרם ע"י חבריך ממדעי הרוח/חברה. אחרי גמיעת מים מינרליים ושתיית נוזל אפרפר שמפעיל הקפיטריה מתעקש לקרוא לו קפה הפוך, מתאושש יואב ומתחיל לגולל את סיפורו: בתחילת שנה, כאשר יואב היה עסוק במדידת אורכי השוק והירך של סטודנטיות שנה א' לפסיכולוגיה, התבשרו הסטודנטים ל"מדעי ההתנהגות האנושית ובכלל" כי הם יצטרכו לעשות ניסוי שכולל תשאול אנשים רבים, הוצאת מסקנות ומריחתם על פני 10 עמודים שחור על גבי מסך, רווח כפול, פונט "מרים". יואב שעוסק באותה עת בצפייה, מדידה והשוואת המין השני, לא התרגש מן הבשורה ושכח באותו רגע מן העניין. שנה עברה וביום שני השבוע הולך יואב כהרגלו לדחוק ברזלים עגולים וכבדים מול מראה במקום שנקרא "גים" או חדר כושר למדקדקי השפה. עוד הוא דוחק ודוחף נכנסת לחדר הכושר שני מן החוג. אחרי החלפת מילות נימוסים ומדידה הדדית של היקפי שרירים ומותניים אומרת שני כלאחר יד כי ביום ראשון הבא צריך להגיש את העבודה הסמינריונית, עבודה שאותה כתבה כבר לפני חודשיים. היא גם טוענת שהיא תחקרה כחמישים וחמש בני אדם טובין וטקילין כפי שדרשה המרצה ל"קוגניטיביות של חלקי הגוף האחוריים" (או ככה חושב יואב שקוראים לקורס שאליו לא טרח להגיע).

יואב ואני יושבים בקפיטריה ואני מרגיש כי שמחת החיים נוזלת ממנו עד שהיא משאירה מאחוריה עיסה אנושית מייבבת ולא אטרקטיבית לעין. לבי נכמר ואני אומר ליואב במלים שאינן משתמעות ליותר מדי פנים: אני אעזור לך. נעשה מחקר. מבטו של יואב נתלה עליי כמו מבטו של ישו במוכר הגזוז בויה דלרוזה. אני מתמלא באוויר חם שממלאים אותך אנשים תלותיים ואנחנו ניגשים למלאכה. הוא מגיש אלי את ערמת הטפסים. ואנחנו קובעים כי שאלות המחקר שאותן נפנה לסטודנטים הן כדלקמן:
א. האם אתה גר עם ההורים או בשכירות?
ב. האם אתה משלם על חייך בעצמך או מקבל עזרה כלכלית?
ג. כמה שעות אתה עובד בשבוע ובאיזה עבודה?
ד. האם הייתה רוצה לשנות את מצבך המגורי?
ה. האם אתה מאושר?

אחרי שגמרנו לנסח את השאלות, הסתכלנו מסביב וראינו כי הקפיטריה כמעט והתרוקנה, בשממה נשארו רק שלושה חברה ומולם קלסרים גדולים ומלא דפי משבצות. השעה כבר 4:00 אחה"צ ואם אנחנו רוצים להספיק לראות את התוכנית של גיא פינס לפני העבודה צריך להזדרז. ניגשנו אליהם בכל האסרטיביות שנותרה לנו ביום יוני חם זה והודענו להם כי הם כרגע מוחרמים לטובת קבוצת מחקר. יש להם 2 דקות לפנות את כל הזבל מהשולחן ולהתחיל לענות על שאלות. החברה מחליפים מבטים ונראה בעליל כי כוונותינו הרציניות לא הובנו. מלמול מהיר מגלה כי הם יוצאי חבר העמים, תלמידי מתמטיקה ומדעי המחשב. השניות חולפות ואחרי סבב מלמולים נוסף בשפת איוון האיום ופושקין פונה אלינו נציג העלייה ואומר לנו בעברית מהוססת שמסגירה חוסר שימוש כי אנחנו מפריעים להם לגמור את פרויקט תוכנה ב' וכי כרגע הם בשלב קריטי בתכנות. ניו ומוריפאוס - זה הכינויים של חבריו - יש בעיה בסיב אופטי ובלוח האם אמא שלהם. ולכן ניטיב לעשות אם נדיר רגלינו משם. השני מוסיף בעברית אם מבטא כבד כי טוב נעשה אם נזכור את האמרה המפורסמת במזרח שמתחת לכל רוסי מסתתר טטרי. הוא אומר זאת בחיוך אך יואב מחוויר ובצדק.

אנחנו מתכנסים לישיבת קבינט קצרה בצד, מבט חטוף על מלבושם וגודל משקפיהם של חבורת המטריקס, מולידה דיל:
מצד חבורת הרוסומטריקס - ולרי-ציון, ניו-סאשה ומורפיאוס-יז'י נדרשים לעזור ליואב ולעבדכם בעבודה הסמינריונית.
מצד חבורת השוטים היפים - עבדכם הנאמן ויואב יצאו למסע קניות אופנה משותף והדרכה אישית צמודה במנהגי האדם המתלבש והמבלה וכן יעשו כנדרש כדי להכיר בין החבורה לבנות המין השני.
וכך אנחנו מפנים את השולחן מכל המחברות שמלאות מספרים ואותיות ביוונית. ומתחילים לתחקר את החברה. מסתבר כי: כולם גרים אצל ההורים. כולם עובדים שבוע עבודה מלא. כולם עובדים בתמיכה טכנית בספקיות האינטרנט. כולם לא מבינים את השאלה על האושר. כל התשאול לקח 2 דקות. יואב מסתכל עליי במבט מיואש שאומר כי אין פה אפילו קצה של מחקר סוציולוגי.

ידוע כי אנשי מחשבים יודעים לקחת בעיה ולפתור אותה בעזרת לוגרתמים. הפתרון לבעייתנו הוא: תוכנה פשוטה שבה המחשב עובר על רשימות הסטודנטים באוניברסיטה, לפי השם (ובעיקר שם המשפחה), הגיל, המין, שמם של ההורים ומקצועם. הוא מבצע שיערוך, קמפול, הידור, חיפוש וצמצום של התשובות. עפ"י כל המדדים המחשב יקבע בעצמו אם הבן-אדם מאושר. התחלתי להסביר לרוסומטריקס את כוונתי ונהרה גדולה התפשטה על פניהם. נשלפו המחשבים. המחקר היה גמור תוך כ-15 דקות.
בזמן הזה יואב ביצע כמה טלפונים לניר, אייקון אופנה ודוחק ברזלים בחסד, שהסכים לקחת את הגאונים לסיבוב אופנה מטורף. ברי, חברו אהוב הבנות אך אוהב הבנים, סלקטור ב - TLZ יכניס את כולם ביום חמישי בערב ויעבור על כל חוקי הסלקציה הנוקשים.
השעה כבר 16:45 ואני שם פעמי אל קטנוע הרקטות שלי שיוביל אותי אל מחוזות הפינס הנחשקים. חיוכם של יואב ושל חבורת הרוסומטריקס מחממת את גבי, שמחה ממלאת את לבי, במערב השמש מנמיכה לקראת שיכון ל'. עוד יום עובר.

ליאור רבינוביץ', 29, החוג להיסטוריה ופילוסופיה, אוניברסיטת ת"א.