רס"מ מוחמד אבו סולב
תפקיד: גשש בכיר בחטמ"ר שגיא.
גיל:34.
מגורים: ליד דימונה.
מצב משפחתי: נשוי + 2 בנים.
על התפקיד: "בכל סיור על הגבול יש גשש. ברגע שגשש כזה נתקל במשהו חריג, כמו בחפץ חשוד או בעקבות חשודים, אנחנו מגיעים למקום. אם אנחנו בטוחים שמישהו חדר את הגבול אנחנו פותחים במרדף, שיכול להימשך גם שלושה ימים. אני נמצא בגזרה כבר הרבה זמן, מכיר את כל המסלולים והאפשרויות, ואנחנו ממשיכים עד שאנחנו תופסים אותם. המסתננים הם בעיקר מצרים מסיני שמנסים להבריח אמל"ח או סמים. יש חודשים שבהם אנחנו תופסים 10 אנשים ויותר, ובזמן האחרון המספר הזה רק עולה, אולי בגלל שהחטיבה החדשה נותנת לנו גיבוי ומוטיבציה".
איך לומדים את המקצוע: "לא לומדים את הדברים האלה. זה משהו שמביאים מהבית. כשאתה נולד וגדל בשטח, אתה מגלה הרבה דברים. כמו צמח נגד כאב בטן שאתה מגלה פתאום במדבר, ומי שגדל בעיר לא היה מגלה אף פעם. זה מהילדות".
הכי אוהב בתפקיד: "יש מרדף ארוך אחרי המסתננים, אבל בסופו של דבר אנחנו מוצאים אותם. בסוף קוטפים את הפרי, ואתה שוכח את כל העייפות והמאמץ, את ההליכה יומיים ושלושה בהרים, הרוב ברגל".
מפחיד אותי: "ברור שיש סכנה בתפקיד הזה. אנחנו כבר רגילים לרוץ אחרי מבריחים, אנשים לא חמושים, ומפחיד אותי שיום אחד יהיה כאן מחבל. קרה לי שמבוקשים מעזה נכנסו דרך הגבול ותפסנו אותם, אבל הם לא היו חמושים".
אם לא הייתי בצבא: "בטח הייתי ממשיך בלימודים. תמיד רציתי ללמוד חשמל או אלקטרוניקה. אבל ברור שאם הייתי עוסק בזה ביום-יום היה חסר לי להיות במדבר, כי המדבר כבר בדם שלי".
מוטו: "אני רוצה לגדל דור שימשיך בשטח הקשה הזה. ללמד את האנשים שיגיעו אחריי, כדי שיהיה מי שיעשה את העבודה, שישמור על הגבול".
