חוקרי מס הכנסה עצרו בתחילת השבוע תושב ירושלים בחשד שהעלים הכנסות מעסק למכירת תארים מזויפים שפתח. האיש הקים חנות באינטרנט, בה מכר תארים מזויפים של אוניברסיטאות בחו"ל. מי שהגיעו לאתר האינטרנט שלו (בין אם היו מישראל או מעשרות מדינות אחרות בעולם) התבקשו קודם כל לשלם, ורק אחר כך קיבלו את התעודה הרצויה - כמובן, מבלי שנדרשו ללמוד לשם כך.
אין זו הפעם הראשונה בה נתפס החשוד. כבר לפני שנתיים הגיעו אליו חוקרי מס הכנסה בחשד שהעלים הכנסות ממכירת התארים הפיקטיביים באמצעות האינטרנט. אלא שבאותה תקופה, היחידה הארצית לחקירות הונאה העדיפה שלא לאסור אותו ולהעמידו לדין - לא באשמת העלמת המס ולא בשל פעילותו הלא חוקית. אף על פי שהחשוד ידע שחוקרי מס הכנסה יושבים לו על הזנב ובולשים אחר העסק הלא חוקי שלו, הוא המשיך בפעילותו, ואף העסיק עובדים נוספים בארגון. חוקרי מס הכנסה לא התייאשו, והשבוע הגישו נגדו תלונה נוספת בגין העלמות מס ובגין הונאה. הפעם משטרת ישראל לא התעלמה, ובמשרדיו של החשוד נתפס ציוד רב ששימש אותו למעשיו - מחשבים, תיעוד הזמנות ומדפסות ששימשו להדפסת התעודות המזויפות. הפעם האיש נעצר, כשחלק מהאשמות שהוגשו נגדו מתייחסות לפעילותו מלפני שנתיים.
יש לשער כי החשוד לא נעצר כבר בפעם הראשונה בה חוקרי המס הגישו נגדו תלונה, כיוון שהטיפול בו הועבר לידי המחלקה לפשעי מחשב. מחלקה זו מהווה חלק מהיחידה הארצית לחקירות הונאה וסובלת ממחסור כרוני בכוח אדם. כלומר, הטיפול בו נדחה לא בגלל חוסר תקשורת בין הרשויות השונות ואי שיתוף מידע, אלא דווקא משום שכל הנוגעים בדבר, כך נראה, פעלו ללא דופי. הרי לו היה החשוד עובר על החוק באמצעות מדיום אחר - כמו יצירת קשר עם לקוחותיו באמצעות הטלפון, רשות הדואר או פגישה לילית תחת פנס בודד בקצה שכונה - ניתן לשער כי המשטרה היתה מגישה נגדו תלונה מיד, בהתבסס על ראיות מוצקות ומוחשיות. אלא שהמעשים המיוחסים לו בוצעו באמצעות האינטרנט, המספק תשתית טכנולוגית לפעילות אנונימית וחשאית - אך גם כלי פוטנציאלי לאיסוף ראיות, שיקשרו את החשוד לאישומים המועלים נגדו. אי לכך אין למשטרה ברירה אלא לבצע שחזור ולהשיג את הראיות מתוך המחשבים בהם השתמש החשוד, כדי שתוכל להעמידו לדין.
