הי-טק הוא הכינוי המקוצר שניתן לתעשיות שעוסקות בטכנולוגיה מתקדמת (High Technology). בדרך כלל מוזכר השם בהקשר של תעשיית המחשבים וחברות הסטארט-אפ. תעשיית ההי-טק הישראלית צמחה מתוך האוניברסיטאות ומתוך מעבדות המחקר הצבאיות (למשל, רפא"ל), שהסבו את הטכנולוגיות המתפתחות שלהן לשימושים מסחריים. במשך מספר שנים זכה התחום להילה זוהרת, כשחברות נסחרו בשווי גבוה מערכן הריאלי והעובדים השתכרו סכומים גבוהים במיוחד ("ימי הבועה"). הסטריאוטיפ הזה נותר גם לאחר התנפצות הבועה, וההייטק עדיין נחשב לתחום נחשק וחסר דאגות, שממשיך לגדול ולהתפתח מדי שנה. כך, למשל, באיגוד לשכות המסחר, מונה ענף המחשבים 110 חברות מתחום התוכנה והחומרה, ו-100 חברות נסחרות בוול-סטריט. נתון זה אינו משקף את גודלו של השוק, המורכב ממאות ואף אלפי חברות.
תחום קטן, דינמיות גבוהה
על אף יחסי הציבור שהענף זוכה להם, משקלו של התחום מתוך כלל המשק קטן (6.7 אחוזים בשנת 1999, שהיוותה את שיא ימי הבועה). מעניין לציין כי על אף מגוון העבודות המרכיבות את התחום, המקצוע הבולט ביותר הוא זה של המתכנתים, כשביקוש גובר נרשם בתחום אבטחת המידע. גם תחום אבטחת האיכות רשם יכולת התבססות לאורך זמן. מקצועות נוספים נוצרים חדשות לבקרים בשל הדינמיות הגבוהה של ההי-טק והיכולת שלו - כמו גם הצורך - להשתנות ולהתאים עצבו לסביבות עבודה חדשות ולמציאות הטכנולוגית המתפתחת. הצורך הזה יוצר דרישה הולכת וגוברת לעובדים בעלי פוטנציאל גבוה וידע, שיהיו מוכשרים מאד ומיומנים בתחום.
מה לומדים כדי להכנס לעולם ההייטק? בדקו לימודי מדעי המחשב ו הנדסת תוכנה.
סביבת עבודה צעירה
ההי-טק הישראלי מאופיין בסביבת עבודה משכילה שעיקר העובדים בה הם צעירים בשנות ה-20 וה-30 המוקדמות לחייהם. כמו כן מושך התחום מבוגרים המחפשים לעצמם קריירה שניה. עם זאת, מי שמבקשים להיכנס לתחום צריכים לקחת בחשבון שלתנאים הטובים יש מחיר: העובדים בענף נוטים לעבוד יותר שעות בממוצע מעובדים בענפי תעסוקה אחרים במשק.ההי-טק הישראלי נחשב חדשני ויצירתי גם מעבר לים, ורעיונות ישראליים נמכרים בסכומים גבוהים לחברות אמריקניות. במקביל, חברות אמריקאיות וחברות זרות אחרות פותחות סניפים בישראל ומקימות פה מרכזי מחקר ופיתוח. ההשקעה הטכנולוגית הוכיחה את עצמה כרווחית לטווח הארוך, וכיום מהווה הייצוא 75% מסך המכירות.