כל מי שתספרו לו שאתם נוסעים ללמוד בסין יאמר לכם שזו השקעה נהדרת לעתיד. האם סין היא מעצמת העל הבאה? ימים יגידו. אבל דבר אחד בטוח: ללמוד בסין זו חוויה שמגלה לך תרבות מיוחדת ושונה.
זה מתחיל בשפה. גדלנו להגדיר כל קושי כ"סינית", והשפה קיבלה דימוי של שפה קשה לרכישה. אלא שהמציאות היומיומית בחנויות, במסעדות ובתחבורה מאלצת את הזר להתמודד עם הסינית, זאת מכיוון שפשוט אף אחד לא דובר אנגלית. לכל מי שחושש מהשפה אני יכולה להרגיע, זה לא כל כך מסובך.
טלי וחברה. לא יודעת איך הייתה מסתדרת בלי עזרתה
איפה הקפיטריה?
ברחבי סין יש מבחר עצום של בתי ספר ללימוד השפה. באופן שרירותי בחרתי בבייג'ין. הרושם הראשוני שקיבלתי הוא שאין סיכוי שאני אשאר בעיר הזאת יותר מכמה ימים. היא נראתה לי אז אפרורית וממש לא התחברתי אליה. למדתי בבית ספר פרטי בבעלות קוריאנית. אם לעשות השוואה בין בית הספר לאוניברסיטת ת"א בה למדתי את השפה, אז הסימניות המסורתיות שמלמדים באוניברסיטה שימושיות רק בטייוואן. הייתי צריכה להתחיל הכל מהתחלה, בכיתה היו עוד עשרים תלמידים, רובם קוריאנים. השירותים היו "בול קליעה" והדיפו ריח חזק ולא נעים. הקפיטריה הייתה לא יותר מחלון בקיר וקפה אין בנמצא.
אפשר לקנות הכל
את שארית היום המשכתי באותו אזור בשם - "Wao dao kou", זהו אזור האוניברסיטאות. ביניהם, האוניברסיטה המפורסמת לשפות -BLCU. רבים נרשמים אליה בגלל הנוחיות של הרישום באינטרנט ואופציית המעונות. כדאי שתדעו שבאזור קיימים הרבה בתי ספר פרטיים ללימוד השפה שלא מצריכים רישום מקדים. קורסים נפתחים כל הזמן. לימודים בבית ספר כזה זולים יותר וטובים לא פחות. באזור מתגוררים זרים רבים מכל העולם שלומדים או עובדים בבייג'ין. מכוני העיסוי מסתדרים נהדר עם שגרה של לימודים. לאלו מכם שלא אוהבים מסעדות אותנטיות, החיים שלכם הולכים להיות יקרים מעט יותר. האזור שוקק מסעדות מערביות במחירים דומים לארץ. לדוגמא: ארוחת צהרים משביעה כולל שתייה במסעדה מקומית תעלה כ-15 שקל, ואילו במסעדות המערביות המחיר פי 3 לפחות.
בתי קפה ואינטרנט יש כמעט בכל פינה. שם גם תמצאו מודעות לשיעורים פרטים, שותפים לדירה וכדומה. הרחובות עמוסים בחנויות בגדים, נעלים, תכשיטים, קוסמטיקה, ואלקטרוניקה. חנויות שמוכרות את מותגי היוקרה יקרות במחיר הזהה לארץ. אבל בשווקים החיקויים במחירים מאוד נמוכים.
קיים באזור גם סופרמרקט ענק שניתן למצוא בו הכל: קפה, מוצרי חלב, חומרי ניקוי, כלים למטבח וכל הנדרש לאבזור הדירה.
בלילה פועלים ברים שכונתיים שנהנים מהם בעיקר הזרים. אם נמאס לכם מהאזור, המרכז נמצא במרחק של עשרים דקות. החלטתי שאני יכולה להסתגל ושכרתי דירה. הדירות המוצעות עונות על הסטנדרטים שהורגלנו אליהם: שירותים מערביים, מזגן והן מרווחות ונקיות. המחיר הממוצע הוא 400-500 דולר לחודש.
אוהבים יהודים
בתוך בייג'ין נוח להסתובב במוניות, הן ממוזגות וזולות מאוד (כל עוד אתם מתעקשים על מונה). בנוסף, האופניים מאוד פופולאריים בסין והמחיר לא יקר (100 יואן, בערך 13 דולר). כדי להתמודד עם השפה מצאתי לעצמי חברה מקומית, היינו כל כך שונות וכל כך דומות. עיניה קרנו מאושר כאשר היא שמעה שאני יהודיה. היא סיפרה לי במפתיע כמה אוהבים את היהודים בסין. זה לא בהכרח אומר שהם תומכים בישראל, ישנה הפרדה בין ישראל ליהודים בסין. אבל יהודי נתפס בעיניהם כחכם ועשיר. האמת היא שבלעדיה היה לי קשה מאוד להסתדר. היא ליוותה אותי בשלב חתימת החוזה עם המתווך, במסעדות אותנטיות שמציעות תפריט עם סימניות ללא תמונות ובכל דבר שרק ביקשתי. נוכחתי לדעת שהסינים באמת יודעים להיות חברים טובים ומעונינים לעזור בכל מה שרק אפשר.
