פרופ' שלמה גרוסמן רואה עצמו כ"שר ההשכלה הגבוהה בישראל". כראש הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, הוא מחזיק בתפקיד המשפיע ביותר בענף ההשכלה הגבוהה בישראל, מלבד שרת החינוך עצמה. אחרי עשר שנים בות"ת, ושנתיים לפני סיום כהונתו כיו"ר הוועדה, ייקח גרוסמן חלק בוועדה החדשה לרפורמה בהשכלה הגבוהה, שכמו רבות אחרות לפניה, נולדה ללא עבודת הכנה מסודרת.
לאחר שאיימו ראשי האוניברסיטאות להשבית את הלימודים בעקבות הקיצוצים בתקציבי ההשכלה הגבוהה, התקיימה כשבוע לפני מועד תחילת שנת הלימודים ישיבה בנוכחות נציגי האוניברסיטאות, משרד החינוך ומשרד האוצר. במהלך הישיבה הושגה הסכמה על תוספת של 140 מיליון שקלים לתקציב 2006 ועל הקמת צוות שיגבש רפורמה להשכלה הגבוהה.
לדברי גרוסמן "הצוות יעסוק בחמישה נושאים עיקריים: תקצוב המשאבים בהשכלה גבוהה, נושא המכללות המתוקצבות והלא מתוקצבות והאוניברסיטאות, הנגישות להשכלה הגבוהה, שכר הלימוד ותגמול למצוינות של הסגל האקדמי".מיליארד ו-200 מיליון שקלים קוצצו מתקציב ההשכלה הגבוהה מאז 2001. "היינו על סף קריסה של המערכת ובדקה ה-90 הממשלה התעוררה והחליטה על הקמת הוועדה".
גרוסמן מקווה שבסוף ינואר, כאשר תסיים הוועדה את עבודתה, המגמה תתהפך. "אנו מצפים שבעקבות הדיונים יוחזרו למערכת ההשכלה הגבוהה עיקר המשאבים שנטלו ממנה כדי שתוכל לחזור ולשמור על מעמדה בעולם".
אני מניח שלאנשי משרד האוצר יש תכניות אחרות
"האוצר מצפה ששכר הלימוד יעלה ומקבל את הרעיון שמובילה שרת החינוך למעבר לשיטה האוסטרלית. לדעתי ניתן לפתח את השיטה הזו שנהוגה גם באנגליה. על פי שיטה זו יזכה כל סטודנט להלוואה מהמדינה בגובה שכר הלימוד ויחזיר אותה לאחר שיתחיל לעבוד. זה יהיה כרוך בעלייה של שכר הלימוד בכמה אלפי שקלים במהלך השנים הקרובות. כך נוכל להחזיר 500-600 מיליון שקלים, האוצר ישווה את הסכום ונשלים את הסכום שקוצץ".
למרות הבעייתיות שבהעלאת שכר הלימוד, גרוסמן גורס כי אין מנוס מהמהלך. "זו נטייה שקיימת בעולם כולו, גם בגרמניה (שבה הלימודים היו עד לאחרונה בחינם-ל.ל.) החליטו לגבות עכשיו 500 יורו לסמסטר".
אתה יכול לראות יישום של השיטה הזו כבר בשנת הלימודים הבאה, כולל העלאה של שכר הלימוד?
"בהחלט כן, אבל הכל יהיה בתיאום עם הסטודנטים" הוא מדגיש "חשוב לנו מאוד לעשות זאת יחד אתם. ההעלאה תהיה הדרגתית והסטודנטים יבינו וישתפו פעולה כי הכל לטובתם. הם הרי לא ירצו בקריסת המערכת שיכולה להביא להפיכת המכללות למעין תיכונים והאוניברסיטאות למכללות".
מה לגבי ההצעה שעולה מדי פעם מצד חלק מהמכללות לסבסד את הסטודנט במקום את המוסד?
"אני מתנגד לכך, זה יפגע ביכולת התכנון של מערכת ההשכלה הגבוהה. הסטודנט יעדיף ללכת למוסדות במרכז וזה יפגע בפיזור ההשכלה הגבוהה ובנגישות אליה בצפון ובדרום. שיטה כזו תחליש את הפריפריה ומתפקידנו לראות את כל המערכת והמגזרים".
כמי שמגיע מהממסד האוניברסיטאי ומכיר מקרוב את תופעת "בריחת המוחות" לחו"ל הוא תומך בשינוי אופן התגמול לסגל האקדמי כאמצעי למשיכת חוקרים חזרה לישראל ולעידוד מצויינות אקדמית.
"אנחנו מכשירים בישראל דוקטורים מעולים ותפקידנו הוא לא לייצא מוחות לחו"ל, אלא להשאירם בישראל ולאפשר לחוקרים שנוסעים ללמוד בחו"ל תנאי חזרה נאותים. אפשר לעשות את זה באמצעות מתן בונוסים לאנשים, לספק להם תשתיות מתוחכמות למחקר, אולי לפטור מהוראה בשנים הראשונות".
בנוגע לסוגייה השנויה במחלוקת של מעמד המרצים והשכר הדיפרנציאלי, נוקט גרוסמן בלשון זהירה. "אנחנו תומכים בשידוד המערכות המתבצע במוסדות המתוקצבים וכולל פרישה מוקדמת לחלק מהמרצים. בכל מקרה לא נפגע בקביעות, אבל ננסה לתת תנאים טובים יותר לחוקרים מצטיינים"
איך תמנעו מקרים חוזרים של סגירה או הדרדרות של חוגים כמו בית הספר לרפואת שיניים של אוניברסיטת תל-אביב?
"ככלל, לכל מוסד יש חופש אקדמי להחליט על החוגים שהוא רוצה ללמד ואנחנו מאשרים. תפקידנו לבדוק שהתקציב הכולל שלו מאוזן, אבל ראשי המוסד יכולים לעשות בתוכו כרצונם. בנושא רפואת השיניים, ראינו חשיבות בקיומם של שני בתי ספר כאלה בישראל. באוניברסיטת תל-אביב טענו שהתקצוב הוא לא ריאלי ושהיו להם בעיות ניהוליות בבית הספר, אבל אנחנו מסייעים להם וייתכן שאופן התקצוב ישתנה. אני צופה שבית הספר לרפואת שיניים יחזור ויתפקד כפי שתפקד בעבר - בצורה יעילה".
השתנה משהו בפיקוח? איך בכל זאת תמנעו את חזרתם של גירעונות באוניברסיטאות?
"ערכנו תקציבי הבראה וחלה התייעלות במוסדות. נסגרו חוגים שלא הצדיקו את קיומם וחלק מהסגל שהיה על סף פרישה שוחרר. אנו עומדים עם היד על הדופק בעת אישורי התקציב לכל מוסד. כמו כן, הקמנו ועדה בראשות פרופ' אורי קירש, סגני, שבודקת את הפרמטרים לתקצוב ההוראה והמחקר ולהקצאת המשאבים לתחומי הלימוד השונים".
"אחוז הסטודנטים לתואר ראשון, יתייצב על יחס של 60:40 לטובת המכללות. אוניברסיטאות עדיין צריכות את תלמידי התואר הראשון שמהווים את הקאדר שיוביל לתארים מתקדמים ולעילית המדעית" אומר גרוסמן. "לדעתי התקצוב הוא נכון. הוועדה של פרופ' קירש, שבודקת את מודל התקצוב תקבע את החלוקה".
יש טענות מצד המכללות גם על חוסר הייצוג בות"ת, זה הולך להשתנות?
"שבע אוניברסיטאות המחקר הן אלה שמובילות את המצוינות המדעית ולכן הנציגות הבולטת שלהן בות"ת היא טבעית. למרות מספרן הרב של המכללות הן עוסקות בעיקר בהוראה ואני חושב שהייצוג הוא ראוי ושזו מערכת יעילה ונכונה".
ביקורת נוספת מצד המכללות נוגעת להתמשכות ההליכים לאישור תכניות לימוד חדשות, טווחיזמן שמגיעים בחלק מהמקרים לשנתיים ואפילו לשלוש. "אישור התכניות נעשה על ידי ועדות מקצועיות של מומחים וזה לוקח זמן והצוות שלנו מוגבל, אבל התייעלנו מאוד בתחום הזה. עד עכשיו זה נעשה באופן התנדבותי ולכן לא יכולנו לכפות תוצאות מהירות על המומחים, מעתה נתחיל לשלם לחברי הוועדות ואז גם נוכל לקצוב אותן בזמן וזה ייעשה באופן מהיר יותר".
בנוגע לשאיפה של מספר מכללות להפוך לאוניברסיטאות הוא מציע מסלול חלופי. "ועדה שלנו קבעה שאין צורך באוניברסיטאות נוספות בחומש הקרוב. מה שכן, אנו נוטים לפתח את מודל המכללה האוניברסיטאית שיענה לדרישה של שניים-שלושה מוסדות שרוצים לשדרג את עצמם ויעמדו בתנאי סף כמו מגוון הנושאים שמפתחת המכללה או היקף הפעילות המחקרית בה".
מה לגבי המכללה באריאל שמל"ג יו"ש קבעה כי תהפוך לאוניברסיטה?
"ההחלטה של מל"ג יו"ש על הקמת אוניברסיטה באריאל היא בניגוד להחלטת ות"ת והדרך תהיה מכללה אוניברסיטאית. מכללת יו"ש תתוקצב כמכללה רגילה גם בחומש בקרוב".
