ב-22 באוקטובר יעברו למעלה מרבע מיליון סטודנטים בשערי המוסדות להשכלה גבוהה. גם השנה, כמו בשנים קודמות, עולה קרנן של המכללות ומספר הסטודנטים הנרשמים אליהן רב יותר - על חשבון הרישום לאוניברסיטאות. הקיצוץ בתקציבי האוניברסיטאות בוודאי לא משפר את מעמדן, לעומת המכללות, שעיקר תקציביהן באים משכר הלימוד שמשלמים הסטודנטים, ועל כן מסוגלות למשוך את המרצים הטובים ביותר ואת השמות הנחשקים ביותר בתחום.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר הנרשמים למכללות האקדמיות יעמוד בשנה הקרובה על 64 אלף תלמידים, שהם עליה של 5.3 אחוזים בהשוואה למספרם בשנה שעברה. מנגד, מספר הנרשמים לאוניברסיטאות - כולל המכללות הציבוריות - חווה ירידה של 1.3 אחוזים, ועתה עומד ההפרש בין מספר התלמידים באוניברסיטאות לבין מספרם במכללות, על 12 אלף. האוניברסיטאות הן לא היחידות שסובלות מפיחות במעמדן - גם ההרשמה למכללות להכשרת מורים סובלת מירידה, של 2.3 אחוזים.
סטודנטים הלומדים לתואר ראשון מהווים את חלק הארי של ההשכלה הגבוהה בישראל, והם מהווים כ-80 אחוזים ממספר הסטודנטים לשנת תשס"ז (או במספרים: כ-200,000). קרוב ל-49,000 מתוכם הם סטודנטים שיתחילו את שנת הלימודים הראשונה שלהם לקראת התואר; מספר הסטודנטים לתואר שני נמוך משמעותית - כ-42,000 תלמידים, ואילו מספרם של הלומדים לתואר שלישי מוערך לקראת השנה הקרובה בכעשרת אלפים איש בלבד. מאידך, מספרן של הנשים הלומדות לתארים מתקדמים עלה משמעותית, ועתה הן מהוות כמחצית מכלל הסטודנטים לתארים השני והשלישי.
מי שנהנים מפריחה מזהירה הם מקצועות הביוטכנולוגיה. מספר הנרשמים לתחומים אלו באוניברסיטאות גדל כל כך, עד שהוכפל פי 2.5 בהשוואה למספרם לפני 10 שנים, ועומד כיום על כ-2,600 סטודנטים בשנה א'. מספרים אלו נחשבים צנועים ביחס למספר הנרשמים למדעי הרוח או בהשוואה ללמעלה מ-10,000 תלמידים במדעי החברה, אך עם זאת מכובדים בפני עצמם.
באוניברסיטאות המצב טוב יותר, ואחוזים ההשתלבות נעים סביב ה-80 אחוז לאורך השנים. לא רק זאת, גם שכבת הגיל אליה פונים הבוגרים מגוונת יותר: שליש מהם פונים ללימודים על תיכוניים, כ-26 אחוזים בחטיבות הביניים, ו-21 אחוזים בבתי הספר היסודיים.
