נראה לפעמים שבמדינת ישראל של שנת 2006 אין מקום לדברים שוליים כמו זכויות אדם ואזרח או איכות הסביבה, וכל מה שחשוב הוא 'המלחמה על הבית'. אנחנו נלחמים בחזבאללה ומסיקים מסקנות איפה היינו לא בסדר, אנחנו נלחמים בחמאס ובקסאמים ומנסים לחיות תחת התקפות על ערי הדרום, אנחנו נלחמים ונלחמים ונלחמים.
מצעד הגאווה שתוכנן לתחילת אוגוסט נדחה בגלל המלחמה. אבל המצעד עצמו הוא מלחמה, מלחמה על זכות קיום של פרטים בחברה הישראלית כפי שהם, והשוואת זכויות אותם פרטים ל'כלל' האוכלוסייה.
הרבה אנשים יבואו וישאלו 'למה בעצם צריך מצעד גאווה בירושלים'. לשאול את השאלה הזאת זה בערך כמו לשאול 'למה צריך הפגנה של אמהות במשפחות חד-הוריות בירושלים'. כי ירושלים היא בירת המדינה. בירושלים יושבים מוסדות השלטון של מדינת ישראל, מרוכזים יפה על הר אחד, ובהתאם למסורת ידועה, הפגנות חשובות עושים בבירת המדינה. העניין ככל הנראה קשור לעובדה שפעם לא היו טלוויזיות, וההפגנה הייתה צריכה להיראות על ידי השליט, כדי שהוא יוכל לשלוח את הסוסים שלו ולטבוח במפגינים.
ועוד סיבה, שתיראה שולית לחלוטין בירושלים גרים הומואים. בירושלים גרות לסביות, וגרים ביסקסואלים, טרנסג'נדרס וכל נקודה על שלוש הסקאלות של המגדר, המין והנטייה המינית. הבחור שיושב לידכם בשיעור ואתם מעתיקים ממנו סיכומים, הבחורה הנחמדה שאכלתם איתה בשולחן בקפיטריה, כל האנשים האלה חיים, נושמים, אוכלים, ישנים ואוהבים ביניכם. הם בירושלים מרצון ומבחירה, הם בירושלים כי שם הם גדלו, הם בירושלים כי העיר הזאת קדושה להם. אף אחד מאותם אנשים לא ילך לצעוד בתל-אביב רק כי שם יש יותר הומואים ולסביות.
ועם זאת, ההתנגדות לגיטימית. כפי שהמצעד דורש את זכותה של הקהילה ההומו-לסבית להביע את מחאתה על אי השוויון ולדרוש זכויות, כך למתנגדיו יש זכות להביע את דעתם ולהלחם בו בכל דרך אפשרית. אבל מהי כל דרך אפשרית? האם במקרה הזה רצח הוא לגיטימי? האם מותר דמו של אדם בגלל שעבר על איסור דאורייתא? האם הומוסקסואליות, על גווניה ופירושיה, היא אכן איסור דאורייתא, כלומר, איסור מהתורה?
במצעד הגאווה שנערך בקיץ 2005 נדקרו שלושה בני אדם על ידי בן ישיבה בשם ישי שליסל. בקיץ 2006, לפני התאריך המקורי שבו היה אמור לצעוד המצעד, התפרסמו כרוזים המציעים פרס של 20,000 שקלים חדשים על כל מי שירצח הומוסקסואל במצעד הגאווה. באמצע ספטמבר 2006, לאחר שבג"צ תיקף את הפשרה של המשטרה ו"הבית הפתוח" לגבי התאריך של מצעד הגאווה (שנדחה בגלל הלחימה בצפון), הודיע ברוך מרזל כי הוא יצא לג'יהאד וינסה למנוע את המצעד בכל דרך אפשרית.
האם זוהי היהדות? האם כל התורה סובבת סביב הפסוק "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא" (ויקרא יח, 22)? ואולי יש עוד כמה פסוקים חשובים, מינוריים ושוליים כמו "לא תרצח", שנשכחו בלהט הרגע?
כמובן שישנם הרבה טיעונים נגד מצעד הגאווה שאי אפשר להתעלם מהם. אם הנושא היה כל כך קונצנזואלי לא היה צורך בהפגנת זכויות כמו זאת. אבל זה יכול "לקרות" גם לכם. ואם לא אישית, אז אולי אחד מילדיכם יהיה הומו, לסבית, בי או טרנס. זה "קורה" לטובים ביותר. ואתם בתור אמהות או אבות תרצו להגן על זכותם ללכת עם בן או בת זוגם ברחוב בלי לקבל מכות. כי אולי אתם לא מסכימים עם "הדרך שבה הם בחרו", אבל הם הילדים שלכם ויותר מכל תרצו לשמור עליהם מכל פגע. תראו במאבק הזה השקעה לטווח ארוך. תראו במאבק הזה שמירה על ערכי הדמוקרטיה שאתם בתור סטודנטים מפנימים. תקחו את עצמכם ותגיעו למצעד הגאווה והסובלנות בירושלים ב-10 בנובמבר. רק תחזיקו שלט "לא תרצח".
