תפקיד: סגנית מפקד גדוד התקשוב המטכ"לי "אמירים".
גיל: 30
מצב משפחתי: "התחתנתי בשבוע שעבר עם שחר, ואני אומרת את זה עם חיוך של מיליון דולר".
על התפקיד: "הגדוד אחראי על הפעלת מערכות תקשוב ייחודיות לכל המערכים והזרועות בצה"ל, ואני אחראית בתוכו על הניהול השוטף של הגדוד, בשגרה ובחירום, ניהול תחומי הבטיחות, החינוך, התקציבים ואף התרומה לקהילה, שהיא ערך עליון אצלנו".
הכי אוהבת בתפקיד: את ההצלחות הקטנות שבו, כמו לקבל תשובות חיוביות על קידום של חיילים שלי. אני מאוד אוהבת את האנשים כאן בגדוד, הם בעלי ברית להצלחה שלי".
הכי לא אוהבת: את הביורוקרטיה, האטימות והקיבעון, שנדרשים ממני הרבה פעמים, ואת אי-היכולת שלי לגלות גמישות ולעזור, גם במקומות שמאוד הייתי רוצה, בעיקר כשזה נוגע לטיפול בחיילים".
מפחיד אותי: "לא להצליח. כל התפקידים שעשיתי בשירותי - החל ממפקדת פלוגה ודרך קצינת קשר חטיבתית (קשר"חית) בעזה, היו ייחודיים, וברגע שאקבל תפקיד שהוא לא מאתגר וייחודי, נראה לי שאצטרך להשתחרר. בכל מקרה, האזרחות לא מפחידה אותי, כי אני פשוט מאמינה בעצמי וחושבת שאין תפקיד שאני לא מסוגלת לעשות".
מוטו: הרבה אבק דרכים וחול בדרך אל מעט אוויר פסגות. בעיקר כששירתי כקצינת האג"ם (האישה) הראשונה בגדוד הקשר באוגדה 91, היו לי הרבה מאוד לילות לבנים ואבק ומעט מאוד אוויר פסגות".
מפקד שהשפיע עליי: אל"ם מייקה מסטאי, היום מפקד התקשוב של פיקוד הצפון. כשהוא היה המג"ד שלי בעזה, הוא לימד אותי להיות לא רק מקצועית, אלא מקצוענית. הוא אחד שמוכן ללכת מאוד רחוק בשביל האנשים שהוא מאמין בהם, ולעולם לא מאכזב".
אם לא הייתי בצבא: "הייתי עובדת עם אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. אבל אני עוד אעשה את זה, אחרי השחרור".
