תפקיד: לוחמת בסוללת פטריוט של מערך הנ"מ.
גיל: 20
מצב משפחתי: רווקה
מגורים: פתח תקווה
על התפקיד: "אנחנו מגינים על שמי המדינה, יש בזה המון אחריות. הפטריוט הוא מערכת שיכולה להתמודד גם נגד מטוסים וגם נגד טילים. היום יש הרבה עבודה מבצעית בתוך הסוללה והשגרה שוחקת, אנחנו משחקים תפקיד חשוב בלחימה. היינו אמורים להיות במחזור אוורור בביסנ"ם, אבל בגלל המצב הקפיצו אותנו".
מוטו: "תנו לפיות לחיות".
מפקד שהשפיע עליי: "סגן ליה - המ"מית שלי כשהייתי 'איש צוות'. היא הרימה את המחלקה והפכה את התקופה הקשה יחסית לאחת שכולם זוכרים לטובה. היא הייתה קשוחה כשצריך וחברה כשצריך, מאוד הערכתי אותה".
חוויה קשה בשירות: "סיפחו אותי לסוללה אחרת בחיפה, לתקופה לא מוגבלת. נשארתי שם חודשיים והיה לי מאוד קשה לעזוב את כל החבר'ה כאן. אני מאוד קשורה לאנשים פה".
מפחיד אותי: "גבהים, ובפרט הקורה בבוחן מסלול. הפחיד אותי לקפוץ ממנה, אבל עשיתי את זה כבר המון פעמים, בעזרתם של חברים ומפקדים".
פדיחה: "פעם חלמתי שיש אירוע אמת שבו צריך לפנות את החדרים. מתברר שהתהלכתי מתוך שינה כ-150 מטר בבסיס, בקבקבים וחצי ב', וכשהגעתי גיליתי שאני היחידה שם".
על בנים ובנות: "אין פה הבדל בין הבנים לבנות. אין לנו הנחות ואנחנו מסוגלות לעשות הכל באותה מידה. בדרך כלל הבנות יותר מורעלות בגלל שהן פה מבחירה. הבנים תומכים ומפרגנים, הם מאמינים בנו ולא מזלזלים".
תחביב: "לרקוד. הייתי בעבר בלהקת קולאז' של שרית אביצור, אבל מאז הגיוס אין לי זמן לזה".
חלום: "להשתחרר. חתמתי שלוש שנים אחרי שחשבתי הרבה אם אני מוכנה. כל אחד צריך לתרום את המקסימום שהוא יכול, וזה היה המקסימום שלי. אני לא מתחרטת".
