האם תחום הרפואה המשלימה עומד בפני תהליך אקדמיזציה? על פי דיווח ב"מעריב", הגישה המכללה למנהל בקשה ראשונית למועצה להשכלה גבוהה לאישור תכנית לימודים אקדמית ברפואה משלימה.
על פי התכנון, תכנית הלימודים תמשך כארבע שנים ותילמד באחת משלוש מגמות עיקריות: הומיאופתיה, נטורופתיה ורפואה סינית. שליש מהתכנית יעסוק ברפואה מערבית קונבנציונלית, בשיתוף עם הפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן-גוריון. שיעורים נוספים יינתנו גם בבית החולים אסף הרופא, ושכר הלימוד בתוכנית יהיה כ-25 אלף שקל בשנה.
לדברי פרופ' יעקב רוזנברג, רקטור המסלול האקדמי-המכללה למינהל, "זו תוכנית חלוצית, שנובעת מתפיסה לפיה ראוי להעביר את הרפואה המשלימה לסמכות אקדמית - מי שמטפל בחולים חייב לקבל ידע בסיסי ברפואה". המיועד לעמוד בראש התכנית הוא פרופ' רפי קרסו, מנהל המחלקה הנוירולוגית ומרפאת הכאב במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה. לדברי קרסו "חשוב מאוד לעשות סדר בתחום הזה, ולמנוע סיבוכים רפואיים שמתעוררים לפעמים בעקבות טיפולים של רפואה משלימה. מי שעוסק ברפואה משלימה חייב להבין ברפואה לפחות ברמה של פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק או אחות מוסמכת, כדי שיוכל לטפל בחולים בצורה נאותה".
אלפי מטפלים מסיימים מדי שנה הכשרות בתחומי הרפואה המשלימה בעשרות מוסדות בארץ הפועלים ללא פיקוח מרכזי. במסגרת דיוני ועדה שהוקמה במשרד הבריאות לבדיקת נושא הפיקוח דרשו במועצה להשכלה גבוהה לחייב השלמת תואר ראשון כתנאי לקבלת תעודת ההכשרה. בארגון הגג לרפואה משלימה עלתה הצעה להקים מועצה מקצועית ארצית, שתפקח על מוסדות ההכשרה השונים בארץ.
