כסטודנט ישראלי הנוחת בלונדון תגלו עיר מאד "נוחה למשתמש" בהשוואה למקומות רבים אחרים בעולם. השפה איננה בעייתית, יש מקומות בילוי רבים, אחוז גבוה של זרים, המקומיים ליברלים מאוד לזרים, קהילה גדולה של ישראלים, קהילה גדולה של יהודים, ומזג אויר נוח כל השנה (אולי לא מאד יפה אבל בהחלט נוח). כולם הופכים את לונדון למקום אידיאלי למחייה.
אם התקבלתם ללימודים במתכונת מלאה (Full Time), הוצאת הויזה היא פרוצדורה פשוטה למדי. ויזה זו תאפשר לכם לעבוד במשרה חלקית, ואם אתם נשואים, בן או בת הזוג יקבלו ויזה המאפשרת עבודה במשרה מלאה. גם קבלת ויזת עבודה לאחר הלימודים אפשרית בהחלט, ותלויה מאד בסוג העבודה המבוקש, תחום הלימודים ומוסד הלימודים.
אמיר שניצר. לונדון היא "עיר נוחה למשתמש"
פה עובדים לפי הספר
ברוב התחומים קל מאד להסתדר בלונדון וברוב המקרים השיטה מאד ברורה ומסודרת. יחד עם זאת, ישראלי ימצא את השיטה פעמים רבות בלתי סבירה או הגיונית. הגישה הטבעית שלנו תהיה לנסות לעשות את הדברים בצורה הגיונית יותר, אך לצערי גישה זו נועדה לכישלון. העובדים ברוב הגופים הגדולים, אינם מורגלים לגישה הישראלית ועובדים רק על פי הספר. ככל שתבינו מהר יותר כי אין הם עושים זאת מרוע לב, אלא מחוסר הבנה שדברים יכולים להיעשות אחרת (ולא תצליחו להסביר להם אחרת) כך תחסכו לכם שעות רבות של תסכול. לדוגמא, פתיחת חשבון בנק יכולה להיות תהליך מתסכל. ההגיון אומר שבנק רוצה אותך כלקוח, וישראלי שמגיע ללונדון מתקשה להבין מדוע הבנק לא מעונין לפתוח עבורו חשבון, או דורש מסמכים שאין באפשרותו להציג (הבנק ידרוש חשבונות טלפון או ארנונה של שלושה חודשים אחרונים קצת קשה עבור מי שזה עתה נחת בעיר). במקרה כזה אין טעם לנסות לשכנע את הבנק ומומלץ פשוט לנסות מספר בנקים, ולהיעזר במוסדות האוניברסיטה.לשתות בקפה הלל, לקנות בסטימצקי
כשזה מגיע לבחירת מקום מגורים יש להבין כי לונדון היא עיר ענקית. לחצות את העיר מצפון מערב לדרום מזרח זה עניין של כשעה וחצי בתחבורה ציבורית ויותר זמן ברכב פרטי. התנועה במרכז העיר נעשית בעיקר בתחבורה ציבורית (אין חניה במרכז העיר וקיים תשלום גבוהה לכניסה יומית של רכב למרכז העיר). מומלץ לבחור את מקום המגורים בצורה שתקל את ההגעה שלכם למוסד הלימודים בתחבורה הציבורית. בהקשר זה יש לציין כי הרכבת התחתית מפסיקה לעבוד בחצות, ולכן כדאי לוודא שלמקום המגורים הנבחר קיימים קווי אוטובוס ממרכז העיר הפועלים כל הלילה. ניתן למצוא דירה דרך המגזין הלונדוני "Loot", או באמצעות משרדי תיווך הקיימים בסמוך לכל תחנת רכבת תחתית. בנוסף, אם בחרתם להתגורר באזורים "היהודיים" יותר האתר-www.totallyjewish.com הוא מקור טוב לאיתור דירה.רוב הישראלים מתגוררים בשכונות בצפון מערב לונדון. Golders Green היא השכונה היהודית/ישראלית ביותר (ניתן לקנות שם מוצרים מהארץ, ללגום קפה בבתי קפה ישראליים ולאכול במסעדות ישראליות, ואפילו לרכוש ספרים בחנות סטימצקי). גם ב-Finchley ובאזור West Hampstead מתגוררים ישראלים רבים.
כמה נקודות חשובות בקשר לשכירת דירה בלונדון: תמחור שכר הדירה במודעות בעיתונים הוא לשבוע, אבל התשלום מתבצע אחת לחודש או פעם בשלושה חודשים; החדרים בדירה נספרים רק לפי חדרי השינה, כלומר דירת חדר נקראת Studio, ואילו מה שמוכר לנו כדירת שני חדרים נקראת- One Bedroom. החוזים נחתמים בדרך כלל לשנה, וסעיף יציאה אחרי שישה חודשים הוא דבר מקובל בלונדון.
לא חסר מה לעשות
מכיוון שאם הגעתם עד לונדון רצוי שלא תעבירו את כל זמנכם באוניברסיטה, מול הספרים והמחשב אז כמו שניתן לצפות לא חסר מה לעשות בלונדון. תרבות מכל סוג, כל ענפי הספורט, הרבה היסטוריה, מועדונים נחשבים ומכל הסוגים ואוכל מכל העולם מרכיבים את תרבות הפנאי הלונדונית. המגזין Time-Out ואתר "LondonNet" הם מקורות מצוינים למצוא מה לעשות עם זמנכם הפנוי.צורת הבילוי המקובלת ביותר על הלונדונים היא הפגישה בפאב (בדומה לישיבה בבתי קפה בארץ). כדי להכיר טוב יותר את הלונדוני המצוי מומלץ מאוד לאמץ את הבילוי בפאבים המקומיים. למרות שדי קשה בהתחלה להתמודד עם כמויות הבירה שהמקומיים נוהגים לשתות, הלונדונים בדרך כלל יהיו שמחים לפתוח בשיחה עם זרים בפאב.
דבר אחד נוסף שכדאי שתיקחו בחשבון הוא יוקר המחייה. העיר הזו יקרה מאוד. שתי עצות בעניין הזה: האחת, להכין את עצמכם מראש, כלכלית ופסיכולוגית. השנייה - לא לתרגם את עלות מוצרי היום-יום לשקלים וממש לא להשוות למחירים בארץ, זהו תהליך שיגרום לכם צער רב (לחשוב שמנה פלאפל מתקרבת לשלושים שקלים איננה מוסיפה לטעם הפלאפל במיוחד).
