כבכל שנה בחורף, עם בוא הקור והבחינות, גם השנה התבשרנו שנושא שכר הלימוד יפתח לדיון מחדש. מה דחוף היה לשנות את שכר הלימוד, ולהסתכן במחאות סטודנטים ערב בחירות? אולי היה זה החורף שרמז כי הפגנות גדולות לא צפויות עכשיו.
לנו, הסטודנטים, מזדמן ויכוח ענייני. שכר לימוד דיפרנציאלי מציע שכל אחד ישלם כפי יכולתו, וסטודנטים המתנגדים לו הם לכאורה אגואיסטים. אך האם כל ענייננו מסתכם ב"לשלם כמה שפחות", תוך התעלמות כביכול מהחלשים, אנשי עיירות הפיתוח, שאלמלא האגואיזם הצרוף שלנו, היו יכולים סוף כל סוף ללמוד ולזכות לנחת ולמוב??יליו?ת חברתית? והרי למה בכלל שנתרגש? הרי השיטה הנוכחית בכלל לא מדברת על "העלאה" (או "הורדה") של התשלום, אלא רוצה לעשות "דיפרנציאל", שזה משהו מתמטי. כמו-מדעי. מישהו בכלל יודעים מה זה "דיפרנציאל" כלכלי כדי להתנגד למהלך כזה? יש מישהו בכלל שלא רוצה לעזור לעיירות הפיתוח ולחלשים?
אבל לא כך הדבר. בישראל פערים כלכליים עמוקים, ושינוי שכר הלימוד לא נועד לסגור אותם. הליברלים הכלכליים לא קמו בוקר אחד אחוזי נבואה לפתור את המצוקה הכלכלית בפריפריה, ובעודם מנפנפים בתכנית לשכר לימוד דיפרנציאלי, קראו לצדק סוציאלי מעל גלי האתר. כמונו, גם הם יודעים שהפערים הכלכליים אינם מסתכמים במלגת הלימודים של בוזגלו (שאם כבר יגיע לאקדמיה, בדרך כלל יקבל מלגה מאליו). השיח סביב ה"בוזגלו" מעיירת הפיתוח הוא פופוליסטי, ובכלכלה מוטב להצמד יותר למספרים. מן הבחינה הערכית, כמו שרוב המסים בישראל משתנים לפי מידת ההכנסה, הצריכה או הרכוש, כך מותר בעקרון לדרוש מס לימודים שאינו אחיד. אלא שהשאלה היא כמה ירוויחו מהמהלך (ובכמה) וכמה ישלמו יותר (ובכמה יותר). כדי לנהל ויכוח כזה עלינו לבדוק את שכר הלימוד הממוצע והחציוני, נתונים המוחבאים היטב בניירות האוצר.
אז, הנה לשימושכם פתרון החידה השנתית לסטודנט: היתרון העיקרי בשיטה הדיפרנציאלית בראיית האוצר הוא היכולת לטשטש את גובה שכר הלימוד האמיתי ובכך לצמצם את ההתנגדות של הסטודנטים לשינויים בשכר הלימוד שיוטלו עליהם משנה לשנה. כיום, כל אחד מבין את ההבדל שבין 8,800 לבין 12,000, ולכן כל סטודנט מבין אם הוא משלם יותר, או פחות. בשיטה הדיפרנציאלית כל סטודנט ישלם שכר לימוד שונה, וכך - כקולקטיב - הסטודנטים לא ידעו אם שכר הלימוד עלה או ירד, או שבכלל היה זה מצבם הכלכלי שהשתפר בלי ששמו לב. אז, גם אם יוצגו בפנינו שכר הלימוד הממוצע והחציוני זה כבר לא ישנה. מי בכלל מתעסק בכלכלה וסטטיסטיקה... השוק החופשי מבוסס על אינדיבידואליזם ומקסום רווחים פרטיים. אם יונהג שכר לימוד דיפרנציאלי, אפשר להניח, שיהיה זה סופם של המאבקים הסטודנטיאלים הקולקטיביים. טשטוש התודעה המעמדית.
בחוזים אישיים פוררו ועדי העובדים, ובשכר לימוד אישי - יפורר הקולקטיב הסטודנטיאלי.
