072-3300504

מה זה בכלל דיפרנציאל?

אם שכר הלימוד הדיפרנציאלי טוב לחברה, למה הוא מונהג דוקא בממשלות הימין? ולמה להסתכן במחאות סטודנטים ערב בחירות?

אייל ניב, מערכת "דורבן" | 11-03-2006 10:12:00

כבכל שנה בחורף, עם בוא הקור והבחינות, גם השנה התבשרנו שנושא שכר הלימוד יפתח לדיון מחדש. מה דחוף היה לשנות את שכר הלימוד, ולהסתכן במחאות סטודנטים ערב בחירות? אולי היה זה החורף שרמז כי הפגנות גדולות לא צפויות עכשיו.

לנו, הסטודנטים, מזדמן ויכוח ענייני. שכר לימוד דיפרנציאלי מציע שכל אחד ישלם כפי יכולתו, וסטודנטים המתנגדים לו הם לכאורה אגואיסטים. אך האם כל ענייננו מסתכם ב"לשלם כמה שפחות", תוך התעלמות כביכול מהחלשים, אנשי עיירות הפיתוח, שאלמלא האגואיזם הצרוף שלנו, היו יכולים סוף כל סוף ללמוד ולזכות לנחת ולמוב??יליו?ת חברתית? והרי למה בכלל שנתרגש? הרי השיטה הנוכחית בכלל לא מדברת על "העלאה" (או "הורדה") של התשלום, אלא רוצה לעשות "דיפרנציאל", שזה משהו מתמטי. כמו-מדעי. מישהו בכלל יודעים מה זה "דיפרנציאל" כלכלי כדי להתנגד למהלך כזה? יש מישהו בכלל שלא רוצה לעזור לעיירות הפיתוח ולחלשים?

אבל לא כך הדבר. בישראל פערים כלכליים עמוקים, ושינוי שכר הלימוד לא נועד לסגור אותם. הליברלים הכלכליים לא קמו בוקר אחד אחוזי נבואה לפתור את המצוקה הכלכלית בפריפריה, ובעודם מנפנפים בתכנית לשכר לימוד דיפרנציאלי, קראו לצדק סוציאלי מעל גלי האתר. כמונו, גם הם יודעים שהפערים הכלכליים אינם מסתכמים במלגת הלימודים של בוזגלו (שאם כבר יגיע לאקדמיה, בדרך כלל יקבל מלגה מאליו). השיח סביב ה"בוזגלו" מעיירת הפיתוח הוא פופוליסטי, ובכלכלה מוטב להצמד יותר למספרים. מן הבחינה הערכית, כמו שרוב המסים בישראל משתנים לפי מידת ההכנסה, הצריכה או הרכוש, כך מותר בעקרון לדרוש מס לימודים שאינו אחיד. אלא שהשאלה היא כמה ירוויחו מהמהלך (ובכמה) וכמה ישלמו יותר (ובכמה יותר). כדי לנהל ויכוח כזה עלינו לבדוק את שכר הלימוד הממוצע והחציוני, נתונים המוחבאים היטב בניירות האוצר.

הפגנות סטודנטים באוניברסיטת תל-אביב
הפגנות סטודנטים באוניברסיטת תל-אביב

היהפוך כושי עורו ואולמרט חברבורותיו?
ועדיין לא ענינו על שאלת האימפולס הנשנה של כלכלני ימין כמו נתניהו, שלום ואולמרט להנהיג שיטה הדוגלת בהתערבות בכחות השוק, לטובת אינטרס חברתי כביכול. מה זה - היהפוך כושי עורו ואולמרט חברבורותיו? הרי הידיים ידי נתניהו והקול קול חברתי. וגם לא מצאנו עדיין פתרון לתעלומה שהביאה שרי אוצר עמוסי סדר יום, להשקיע זמן ומרץ כדי לדון בנושא שלא ישנה את הסכום הכולל שתשקיע הממשלה באקדמיה. הלא דיונים ערכיים צריכים להתקיים בכנסת, ותפקידו של משרד האוצר הוא לנהל תקציב מדינה, לא תקציב אישי לסטודנט בוזגלו. ומדוע כל ארגון חברתי מתנגד למהלך שבתכליתו יסייע לחלשים? ולמה, אם כל כך רוצים לפתע לתת כתף להשכלה ולעניים, שלא יהיו הלימודים חינם לכולם וזהו? תעלומות רבות חדים לנו מסתירי הנתונים...

אז, הנה לשימושכם פתרון החידה השנתית לסטודנט: היתרון העיקרי בשיטה הדיפרנציאלית בראיית האוצר הוא היכולת לטשטש את גובה שכר הלימוד האמיתי ובכך לצמצם את ההתנגדות של הסטודנטים לשינויים בשכר הלימוד שיוטלו עליהם משנה לשנה. כיום, כל אחד מבין את ההבדל שבין 8,800 לבין 12,000, ולכן כל סטודנט מבין אם הוא משלם יותר, או פחות. בשיטה הדיפרנציאלית כל סטודנט ישלם שכר לימוד שונה, וכך - כקולקטיב - הסטודנטים לא ידעו אם שכר הלימוד עלה או ירד, או שבכלל היה זה מצבם הכלכלי שהשתפר בלי ששמו לב. אז, גם אם יוצגו בפנינו שכר הלימוד הממוצע והחציוני זה כבר לא ישנה. מי בכלל מתעסק בכלכלה וסטטיסטיקה... השוק החופשי מבוסס על אינדיבידואליזם ומקסום רווחים פרטיים. אם יונהג שכר לימוד דיפרנציאלי, אפשר להניח, שיהיה זה סופם של המאבקים הסטודנטיאלים הקולקטיביים. טשטוש התודעה המעמדית.

בחוזים אישיים פוררו ועדי העובדים, ובשכר לימוד אישי - יפורר הקולקטיב הסטודנטיאלי.

אנחנו ניתן לך את כל
המידע שיחסוך לך
הרבה זמן וכסף!
השאר/י פרטים לייעוץ
לימודים חינם!
באנר פירסומי
מה מתאים לך ללמוד?
יש לבחור שיטת חיפוש, להזין את התחום
וללחוץ על אייקון החיפוש
סוג לימודים
  • מכינות, בגרות ופסיכומטרי
  • לימודי תואר ראשון
  • הנדסאים
  • לימודי תואר שני
  • קורסים ולימודי תעודה
  • לימודים בחו"ל
  • לימודי תואר שלישי
קטגוריה
תחום
איזור
345
מקצועות
2538
מוסדות
17566
מסלולי לימוד