072-3300504

לדרבי חוקים משלה

אבי ביתן, הבעלים של שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל, מספר על גלגוליו של ענף השלוחות בישראל ועל הדרך שלו ושל דרבי להכרה אקדמית

ליאור ליוואק | 12-07-2006 17:29:00

המטרה: משיכת מאסות של תלמידים משלמים. השיטה: חיפוש בעלי מקצועות במגזר הציבורי שיהיו זכאים לתגמולי שכר נדיבים מהמדינה בעבור תואר אקדמי. כך פעל בארץ ענף השלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל בשנים הראשונות לקיומו. "מצאנו בספר ההגדרות של משטרת ישראל, שתואר שני בחינוך מקנה להם תוספות שכר משמעותיות, אז פתחנו בירושלים מרכז לימוד שבו למדו 115 קציני משטרה." מספר אבי ביתן, הבעלים של שלוחת אוניברסיטת דרבי על ימיה הראשונים של השלוחה בישראל. ביתן מעריך כי 75-80 אחוז מהלומדים בשנים 1997-1998 היו מהמגזר הציבורי. "תוספות השכר על תארים אקדמיים היו עד כדי הכפלה של השכר. אנשים נלחמו כדי ללמוד".

בתחילת שנות ה-90, נפתח ענף ההשכלה הגבוהה לידיים פרטיות. ענף השלוחות, שלא היה מוסדר בחוק, החל להתרומם מאמצע העשור וב-1997 כבר פעלו בישראל מעל ל-50 שלוחות. בשיא למדו בשלוחות מעל 20,000 ישראלים בשנה. "כל אחד שהצליח ליצור קשר עם מוסד בחו"ל וחוזה שיביא לרווח כספי, הקים שלוחה. אצל מרבית הגופים המטרה הייתה כלכלית בלבד," מספר ביתן. "מספר מוסדות היו בקשר רציני עם האוניברסיטה שהם ייצגו אבל היו גם לא מעט חלטורות". שמונים אחוזים מאלה שקיבלו את התארים בדרך לא כשרה, מעריך ביתן, היו אנשי המשטרה, הצבא ומערכת החינוך.

שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל הוקמה ב-1997 על ידי ביתן, שמוליק טומשין ואמיר בן-דב, שהיו פעילים החל מ-1992 בהעברת קורסים לגמול השתלמות לאנשי המגזר הציבורי ברחבי הארץ. ההיכרות עם ארגוני עובדים ועם נהלי השכר במגזר הציבורי סייעה להם בעת הקמת השלוחה. "היינו בקשר עם כל ארגוני העובדים. הבאנו בפניהם את טבלאות השכר והראנו להם איך, אם עוברים השתלמויות או לימודים, יוכלו להחזיר, דרך תוספות השכר, את ההשקעה בלמידה ולאחר מכן זה יישאר להם לתמיד."

ביתן. הראה לעובדים את טבלאות השכר.
ביתן. הראה לעובדים את טבלאות השכר.

החגיגה נגמרת
לאחר מספר שנים שבהן פעלו השלוחות ללא הסדרה, החלו מוסדות המדינה לנוע לכיוון רגולציה של הענף. "בפברואר 98' עבר תיקון חקיקה שהסדיר את פעולת השלוחות על פי חוק והגדיר מה צריך להתקיים על מנת שיאשרו לשלוחה לפעול ברשיון. הגענו להסדר עם המועצה להשכלה גבוהה מכוח העובדה שהיינו שותפים לחקיקה והפעלנו את ועדת החינוך בכנסת בכל מקרה שחשבנו שהמועצה מתעמרת בנו. עיקרי התיקון לחוק היו שהמוסד האקדמי יהיה מוכר בארצו, שתכניות הלימוד בישראל תהיינה זהות לחלוטין לאלו המתנהלות בחו"ל, ש-30 אחוז מההוראה תתבצע על ידי מרצים של מוסד האם ושכל ההחלטות האקדמיות כמו מינוי סגל או שינויים בתכנית הלימודים, יתקבלו רק במוסד האם. רק אז, הסכימו שהתואר שניתן בישראל יהיה שווה ערך לתואר שניתן בחו"ל. האכיפה בפועל החלה רק ב-99'. אז נותרו חמש שלוחות וכל מי שלא היה רציני התאדה."

למרות ההסדרה, מספר ביתן, המשיכו במל"ג להקשות על השלוחות בקריטריונים שמעבר לתיקון החקיקה, בתנאי הקבלה ללימודים למשל. "מה זו המל"ג? עד תקופת לימור לבנת, היא הייתה מורכבת בעיקר מנציגי האוניברסיטאות, אז מטבע הדברים החלטות של המל"ג הן נגד כל דבר שיכול להציב אתגרים". אם ב-1999 למדו בדרבי קרוב ל-3000 סטודנטים ב-12 מרכזי לימוד, הרי שבהדרגה נאלצו בדרבי לצמצם את מספר המרכזים ל-6 בעקבות לחץ המל"ג במסגרת המשא ומתן לקבלת רשיון. "המל"ג היו בשבילי אויב העם בזמנו." אומר ביתן אבל מודה שאולי היה צריך לוותר כבר באותה תקופה. "אם היה לי שכל להבין מה שהם אמרו לי, לא הייתי פותח יותר משני מרכזי לימוד כבר אז והיום הייתי הרבה יותר עשיר".

לקראת שנת 2000 כשהגיעה פעילות השלוחות לשיא, החלו במשרד האוצר להרגיש בעלויות התגמולים של עובדי המדינה. "זה היה פחות או יותר כשהתפוצצה פרשת אוניברסיטת לטביה והתארים שלה. לכן הייתה סיבה טובה לעשות עליהום על כל השלוחות ולהגיד זה פיקציה של תארים. מהאוצר התחילו להוציא כל מיני תקנות מפלות ביחס לבוגרי שלוחות, במטרה להוביל מהלך של חיסול השלוחות."

גם נציב שירות המדינה שמואל הולנדר בחש בנושא, לדברי ביתן: "הנציב קבע שעובדי הציבור שילמדו בשלוחה לא ייהנו מההטבות הניתנות על ידי המדינה בשכר הלימוד ובימי חופש, כפי שנהנים אלה הלומדים במוסד ישראלי בהתאם לתקשי"ר. מה אתה קובע לו איפה הוא ילמד? אתה נציב שירות המדינה," כועס ביתן. במשך כמה שנים ברציפות ניסו אנשי האוצר להעביר החלטה שתקבע כי בוגרי השלוחות לא יוכרו לדירוג שכר במדינת ישראל ובכל שנה ההצעה לא אושרה. "כשהגישו את זה שוב ב-2005 הבנתי שאני הולך לבזבז את כל החיים שלי בכנסת ולהתחנף ל-50 חברי כנסת כל היום כדי שיבואו ויצביעו בישיבות."

במסגרת חוק ההסדרים ב-2005, הגיע ענף השלוחות בישראל לדמדומיו. "הגענו להסדר עם משרד האוצר, שמי שילמד בשלוחות לא יוכר בישראל לדירוג שכר, אבל גם הכנסנו את המל"ג לסד, שהיא חייבת להפוך אותנו למוסד ישראלי להשכלה גבוהה." כך הגיעה דרבי למקום שבו היא נמצאת היום: תהליך שבסופו תהפוך למוסד ישראלי מוכר. כיום, מתוך 4000 סטודנטים הלומדים בשלוחה, רק שמונה אחוזים באים מהמגזר הציבורי.

ביתן."המל"ג היו בשבילי אויב העם בזמנו"
ביתן."המל"ג היו בשבילי אויב העם בזמנו"

משלוחה למכללה
ב-2004 נפרדו שלושת השותפים כשביתן קנה את המניות ונותר בעלים יחיד של דרבי. לפני שנה וחצי הוא הביא לדרבי את גיל רשף, עד אז מנכ"ל הקריה האקדמית קרית אונו והאיש שהוביל את תהליך הפיכתה של שלוחת אוניברסיטת מנצ'סטר לקריה האקדמית. "המוסד ייקרא בקיצור האקדמיה ושמו המלא יהיה האקדמיה למדעי הניהול החברה והרוח. ות"ת כבר אישר את התהליך, וכעת הוא אמור לבדוק את החוסן הכלכלי ואת הסגל לפני שזה עובר לבדיקה של המל"ג".

מתי תתחילו לפעול כמוסד מוכר?

ביתן, למוד ניסיון, מתנסח בזהירות: "אני מאמין שאת ההיתר לרשום סטודנטים נקבל לקראת סוף השנה הזו ואני מניח שאוקטובר 2007 יהיה המחזור הראשון" במקביל למוסד החדש שיפעל בקמפוס דרבי באור יהודה, מתכנן ביתן להקים בסניף חיפה של דרבי מוסד אקדמי נוסף שיכלול בית ספר למשפטים.

לאלה שעדיין תוהים לגבי רמת הלימודים בשלוחה שלו, ביתן מדגיש "אני גוף שמבוקר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל מכוח החוק, על ידי המועצה באנגליה מכוח החוק שם ועל ידי אוניברסיטת דרבי שמעניקה את התואר וחייבת לפקח על מה שהיא עושה פה." אבל הביקורת הקשה מכולם, לפי ביתן, היא ביקורת השוק: "אם המוצר שיוצא מפה - הבוגר או המוסמך - לא היו ראויים, הרי השוק היה נותן תשובה מיידית לכל הפדיחה הזו והיה אומר שכל אלה שבאים משם הם זבל, חבל לראיין אותם בכלל."

אנחנו ניתן לך את כל
המידע שיחסוך לך
הרבה זמן וכסף!
השאר/י פרטים לייעוץ
לימודים חינם!
באנר פירסומי
מה מתאים לך ללמוד?
יש לבחור שיטת חיפוש, להזין את התחום
וללחוץ על אייקון החיפוש
סוג לימודים
  • מכינות, בגרות ופסיכומטרי
  • לימודי תואר ראשון
  • הנדסאים
  • לימודי תואר שני
  • קורסים ולימודי תעודה
  • לימודים בחו"ל
  • לימודי תואר שלישי
קטגוריה
תחום
איזור
345
מקצועות
2538
מוסדות
17566
מסלולי לימוד