"רציתי להתגייס לתאטרון צה"ל, אבל במחזור שלי גייסו רק בנות. כל-כך רציתי שחשבתי לעשות ניתוח לשינוי מין. לא הייתי אז קומיקאי ממש, האהבה שלי הייתה לתאטרון רציני. מכיוון שהצבא מבולגן לגמרי, שלחו אותי בהתחלה לטירונות 07. אמרתי להם שיש טעות, שאני אמור להיות בלהקה צבאית ושיש לי בכלל פרופיל 72. אחרי חמישה ימים שלחו אותי בחזרה לבקו"ם ומשם לטירונות כלל-צה"לית.
"זו הייתה החוויה הכי מוזרה שעברתי בחיים שלי. עשיתי את הטירונות עם אנשים שהיה להם 'דפוק', ואני, ילד טוב חיפה, לא חשבתי שאפשר לפגוש אנשים כאלה גם בסמטאות הכי חשוכות. אני זוכר שהם כל הזמן קיללו את המ"כית ואמרו דברים לא יפים על המקום ממנו היא עושה פיפי. כל המפקדים פחדו מהחבר'ה האלה, כי בכל פעם שהם ניסו להעיר לטירונים, הם ענו;? 'חכה, חכה, אני אברר איפה אתה גר...'.
"מהשירות בלהקה אני זוכר בעיקר המון נסיעות ברחבי הארץ. הייתי על תקן שחקן, אבל פתאום גילו שאני יודע לשיר ונתנו לי את 'רואים רחוק, רואים שקוף'. אני חושב שלהקה צבאית היא מקום מעולה לקומיקאים, אבל הזמרים היפיופים סובלים כי החיילים הכי אוהבים את הקומיקאים ואת הזמרות היפות. ברור שהיו רגעים שוחקים ומעייפים, אבל בסופו של דבר, עשיתי את מה שאני הכי אוהב בעולם".
