צודקות כל הפולניות שטוענות, כי לנוח אפשר רק בקבר. החופש הגדול של הסטודנטים הגיע ואיתו כל הפנטזיות שלנו מהיום הראשון ללימודים: בטן-גב באי היווני הקרוב, או שינת קיץ עמוקה שתשלים את החסר של כל השנה.
אבל ככל שהחופש הנחשק מתקרב, מתקרבת אלינו גם המציאות: קורס קיץ באנגלית. וזוהי רק ההתחלה של מספר עונשים שמתפקידם להזכיר לנו הסטודנטים, כי אנחנו רק סטודנטים ולא צאצאיהם של איל הון מטקסס.
אז נפל עליכם הפור וזכיתם להגיע למכללה או לאוניברסיטה לקורס קיץ? אין לי מילים שיוכלו לנחם אתכם. זו באמת מכה. מכת שמש בעיקר. בעוד כולם קמים ב-1 בצהריים ורצים משם לים הכחול לתפוס קצת כוסיות ויוצאי יחידות חדר כושר, אתם מוצאים את עצמכם נוגסים ארוחת בוקר עם עוד 20 איש בכיתה מול מרצה לאנגלית, ערנית לחלוטין שלא מפסיקה לעצבן עם הקפיציות שלה במשך 3 שעות. להבא, תשתדלו לקבל פטור.
מי שכן זכה לפטור, נותר לישון כל הקיץ במיטתו. עליכם להשלים כמה שיותר שעות שינה עד כי נדמה לכם שאתם ילידים של לפלנד עם שמש חצות. אתם קמים לאור השמש והולכים לישון בעודה זורחת. אלו החיים הטובים באמת, אבל עם זה יבואו גם צרות בצורת צלוליטיס לבנות וקוביות בטן מומסות של הבנים, עד לכדי קרס בירה צוננת.
אז למה לישון כשבארנק שלכם לא נשאר אפילו כסף קטן לקפה בקפיטריה? 3 חודשים בערך הם זמן מעולה להרוויח כמה אלפי שקלים במקרה הטוב. אומנם שכר סטודנט לא עובר בהרבה את המשוכה הממוצעת של שכר מינימום, אבל מה רע לחסוך לקראת שנת לימודים עמוסה כלכלית ולדעת שיש לך ראש שקט?
ומה מציעים לנו? עבודה בארץ זה לא שוס. מבחינת השכר ומבחינת התפקידים המוצעים לסטודנטים (אם מישהו בכלל סופר אותנו), אין מוטיבציה רבה לעבוד. עדיף להיכנס למינוס מדיכאון. הרבה מנסים לעבוד בתחום הלימודים שלהם, אבל אז אתם רק מגלים כמה האופציה הזו הזויה וכמה החיים קשים לאחר התואר.
אבל שלא תחשבו שלנסוע לקניון בלונדון או ניו-יורק זה פאן מטורף. שעות רבות של חנפנות שיווקית לתרבות זרה כשכל מה שבא לך לעשות, זה לזרוק עליהם את העגלה ולברוח לטייל ברחובות. שהרי למה נסעתם עד לחצי השני של עולם? למכור לאסקימואים ערכות לציפורניים זה לא מזכרת להביא הביתה, אלא אם אתה אשף מכירות שיודע מה הסכום שמחכה לו לשלם למוסד האקדמי בישראל.
