ספר: "'חכמת המשפחה' של רובין שארמה"
סרט: "'היום השלישי', בגלל המנהיגות של הנשיא והאפקטים"
מאכל אהוב: "אוכל הודי שאמא מכינה"
מקום בארץ: "רכס צור וראש הנקרה - זה מקום מדהים שמשלב תצפית יפיפייה על הגליל המערבי, ים, ירוק בעיניים וזיכרונות של פעילות מבצעית"
הכי אוהב בתפקיד: "היכולת להעביר ולתרגם מסרים אסטרטגיים לפעילות קונקרטית וספציפית בשטח"
הכי לא אוהב: "שאין חלונות במשרד שלי בגלל שאני משרת בתוך הבור"
הכי מטריד אותי: "שיצטרכו אותי ואני לא אהיה זמין. אני תמיד הולך לכל מקום עם הפלאפון"
אם לא הייתי בצבא: "הייתי כנראה עצמאי, מנהל עסק משפחתי, סביר להניח בתחום החקלאות"
מפקד שהשפיע עליי: "רח"ט המבצעים וקשנ"ר לשעבר, תא"ל סמי תורג'מן. הוא היה המג"ד שלי כשהייתי מ"פ, ומאוחר יותר הפכתי גם לסגנו. בזכותו אני בצבא היום, מכיוון שהוא שכנע אותי להישאר. הוא לימד אותי מנהיגות מהי ואיך הופכים בעזרת עבודה קשה חזון למציאות"
רגע קשה בשירות: "אחרי שסמל גילי בן-מלך נהרג ברמאללה, המשפחה שלו סירבה לטפל בתהליך הקבורה שלו עד שיגיע קצין צה"ל לספר להם על נסיבות מותו. נסעתי לירושלים, והסתכלתי לאמו בעיניים, שעתיים אחרי שנודע לה שהבן שלה נהרג. עיניה פשוט דמעו והיא הקשיבה בתשומת לב".
דבר ראשון בבוקר: "אני מכין לילדים שלי סנדוויצ'ים"
שעה אהובה ביותר: "שש עד שמונה בבוקר. אני קם ממש מוקדם ויש שקט בבית. אני מטפל בילדים, מגיע למשרד ועובד בשעה הכי אפקטיבית ביום, בלי שאף-אחד מפריע לי".