האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

סיפורי הגדה

מדוע כעס הרב הצבאי הראשי על דוד בן-גוריון? מה הצליחו הבריטים לעשות מבשר משומר? ואילו שירים הפכו למחאה? כך נראו ההגדות הצבאיות שאיתן חגגו חיילים יהודים ברחבי העולם את סדר פסח

| 11-04-2006 12:20:00

קריאת ההגדה, המספרת את סיפור יציאתם של אבותינו ממצרים, הפכה ברבות השנים, בעבור מי שאינו שומר מסורת, לחזיון אור קולי של ארכאיות, המנותק מההוויה הישראלית העכשווית. נבירה קצרה באוסף ההגדות הענקי של האספן אבירם פז חושפת שלפני קום המדינה נקטו אבותינו הצבאיים - חיילי הבריגדה והגדודים העבריים, גישה קצת שונה בהתמודדות עם הטקסט המסורתי.

עיון בהגדות הצבאיות מגלה שהלוחמים החלוציים התייחסו אל הנוסח המסורתי של ההגדה כהמלצה בלבד. התסריט המופלא של ההגדה המושתת על רעיונות החופש ושחרורו של עם ישראל משעבוד, היוו בסיס נהדר לכתיבת הנרטיב העכשווי של עם ישראל הנאבק על זכותו לגאולה על אדמת ארץ ישראל. על-ידי הוספת קטעים ושירים, תוך שמירה על מסגרת "הגדתית" ביטאו חיילי היחידות העבריות את הכאב והכמיהה שפעמו בלבם של בני התקופה ההיא, בצד התחושה שסיפור יציאת מצרים, גם אם בשינויים קלים, הוא סיפורם שלהם.
פז מספר שבהגדות הראשונות שנכתבו על-ידי חיילי היחידות המגויסות במדבריות לוב בשנים 1940-1943 הוכנסו קטעים חדשים, אך הקרבה לנוסח המסורתי נשמרה. עם הזמן התווספו יותר ויותר קטעים המדברים על הווי היחידה והחיילים נשארו נאמנים פחות ופחות לטקסט הדתי.

"ליחידות העבריות לא היו עלונים, לרוב גם אסרו עליהם להציג סמלים עבריים בפומבי", ממשיך פז. "בסדר הפסח היה משהו מחייב, כולם חגגו אותו. החיילים ניצלו את האפשרות שיש מסגרת שמדברת על יציאה לחופש, על סוף השעבוד, ועל זה בנו את הסיפור שלהם. הם לקחו התחלות של משפטים - את אלה המוכרים - והוסיפו להם המשך אישי".

הגדה של הצבא הבריטי
היו גם מי שראו בליל הסדר סיבה למסיבה, ואת נוסח ההגדה כבסיס ראוי להומור משובח.
חיילי פלוגת הגריזון פלטון ראשון - פלוגת ה"קשישים" העברית שפעלה תחת הצבא הבריטי, צירפו בסוף ההגדה מסכת פסח הומוריסטית שבה תיארו את ההווי של חיילים עבריים בצבא הבריטי. הקטעים המוכרים מההגדה שונו, חודדו והפכו לבדיחות עוקצניות ברוח התקופה.
"כנגד ארבעה טיפוסי בני-אדם בא הדיבור: חכם - מה הוא אומר? - מה יהיה עם החוקים בנוגע לגדודים העבריים? מתי יתמלאו? מתי יצוידו כהלכה? מתי ישלחו אותם לחזית?
ואף אתה תפסח על כל זה ותאמר (בהברה אשכנזית): "אי", "או", "נו" - אסור לדבר...
רשע - מה הוא אומר? - מי ביקש אותך להתגייס? מי שלח אותך?
ואף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: "בנת?"...
תם - מה הוא אומר? - לא ידעתי שיש חובת גיוס. עכשיו מכיוון שהתחלתם להזמין בחוזק יד בחפץ לב אמלא את הפקודה.
ושאינו יודע לשאול- יש לו תירוץ: הוא אינו מבין עברית! הוא קורא רק "tsoP enitselaP".
את פתח לו- את פי האסון שלנו ואמור לו: "אם לא עכשיו אימתי?"

הגדת הטלגרף
אחת ההגדות הנדירות שנמצאות באוסף של פז היא הגדת פלוגת ספקי המים 405. חיילי פלוגת ספקי המים העבירו מים במכולות גדולות מאלכסנדריה לארץ ישראל. יחד עם המים הבריחו החיילים העבריים גם כלי נשק שהועברו על-ידם להגנה. בחג הפסח של שנת 1943 ביקשו חיילי הפלוגה לחגוג את ליל הסדר בקריאת הגדה, אך לא היו ברשותם דפי נייר עליהם יכולים היו לכתוב. במחסן צדדי באחד ממשרדי הממשלה הלובית בעיר בנגזי, הם מצאו נייר טלגרמות שנועד לשליחת מברקים ממשלתיים. חיילי הפלוגה אספו את כל הטלגרמות שהיו במקום ויצרו 15 הגדות שאת תוכנן כתבו על הצד החלק של נייר המברקים. "חיילי ישראל חוליה בשלשלת הגאולה ההולכת ומתפתחת מיום ליום", כתבו על דפי הטלגרף. "אי שם על גבולות המדבר חונים חיילי ישראל. הלילה מתוח וזר, הלב מתכווץ ושואל. הנראו משואות על ההר, הקרא השופר הגואל? ההקיץ מסביב המחר לעולם אסיר עוני והילל?"

הגדה

הגדה של יחידת ההובלה
על כריכת ההגדה של חיילי היחידה העברית להובלה 179, צייר המאייר חייל שעומד על מפה. החייל ניצב באזור אפריקה, שם שירתו חיילי היחידה, ומשקיף לעבר ארץ ישראל. מבט שני על הכריכה מראה שארץ ישראל המצוירת היא ארץ ישראל השלמה, המשתרעת משני עברי הירדן. "זה מראה שהיו ביחידה חיילים רוויזיוניסטים", מסביר פז בחיוך. התוכן היה כל-כך רלוונטי למציאות התקופה, עד שתכנים מלאי תקווה שהקריאו החיילים העבריים בבסיסם שבלוב הפכו באותו הערב ממש למציאות. "הננו מחכים להרמת מסך ההיסטוריה. איננו יודעים מתי הוא יורם, איננו יודעים איך ובאיזה תנאים. אך הוא יורם. וחומות הגטו תתפרקנה...".
בזמן שעורך הסדר היחידתי קרא את הקטע הזה, המופיע בהגדה, בעוד החיילים מסובים סביב שולחן הסדר ביבשת הלוהטת, פרץ באירופה מרד גטו ורשה. מסך ההיסטוריה הורם.

הגדת השואה
בסיום מלחמת העולם השנייה התרכזו חיילים עבריים בצבא האמריקאי באולם קטן באזור מינכן וערכו סדר פסח. בידיהם הייתה הגדה שהוצאה על-ידי נוח"ם (נוער חלוצי מאוחד) ועוסקת רובה ככולה בהתמודדות של יהודי הגולה עם נוראות השואה. תוכן ההגדה, שנכתבה במקור בעבור עקורי מחנות הריכוז, היה רלוונטי מאוד בעבור מי שלחם לסיום המלחמה, ולכן ההגדה נעטפה בכריכה הנושאת את סמל היחידה וחולקה לחיילים היהודים. בעמוד הפותח את ההגדה מתנוסס משפט אחד באנגלית, שאומר הכל. "עבדים היינו להיטלר בגרמניה".

ההגדה רוויה באיורים המתארים מצבים יום-יומיים של יהודים במחנות הריכוז וההשמדה, ומתחתיהם, בדמיון מצמרר פסוקים הלקוחים מהסיפור המקראי של יציאת מצרים. "מרור זה שאנו אוכלים על שום מה?", פותח אחד העמודים בשאלה המסורתית וממשיך בתשובה האקטואלית, "על שום שאנו הלומי קטורת הגלות, על שום שברחנו מגלות לגלות, על שום שאמרנו כל אשר הגיע לאחינו תמול וכל אשר הגיע להם בארץ מגורם לא יגיע אלינו. על שום שהמעטנו לעשות לנפשנו כדי להקים את בתינו ומדינתנו שנחרבו".

גם השיר החביב "די דיינו" זוכה לשיפוץ ברוח אותם ימים. "...אילו נתן לנו את היטלר ולא הקימו לנו גטאות - דיינו. אילו הקימו לנו גטאות ולא הקימו לנו תאי גזים וכבשנים - דיינו... על אחת כמה וכמה משהגיע לנו כל אלה הרי אנו חייבים לעלות. להעפיל. לחסל את הגלות. לבנות את ארץ הבחירה ולהקים בית לנו ולבנינו עד עולם".

כלים שיעזרו לך לבחור מה ללמוד
המבדק
מחשבן סיכויי קבלה
מחשבון בגרויות
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים
באנר פירסומי