"לפני הגיוס חלמתי להגיע ללהקה צבאית. בסופו של דבר התגייסתי ללהקת חיל השריון, אבל היא התפרקה זמן קצר לאחר מכן, ואז עברתי לצוות הווי בסיני.
זו הייתה תקופת מלחמת ההתשה והיינו מופיעים המון, ברמות בלתי סבירות ובכל שעה שנדרשנו. הופענו בתוך המעוזים ובאמת הרגשנו תחושת שליחות. אני זוכר שאמרנו לעצמנו שאנחנו חייבים לתרום להם. הקהל שלנו מנה עשרים, מקסימום שלושים איש, וכל הופעה נמשכה הרבה אחרי שסיימנו רשמית לנגן. צברנו שם המון חוויות - הופענו מול החיילים, ישנו איתם ואפילו עזרנו להם בשמירות.
התקופה הזו פיתחה אותי המון מבחינה מקצועית. למדתי שכל הופעה צריכה להיות לא פחות ממצוינת ושהקהל צריך תמיד להרגיש כאילו שזו הפעם הראשונה".
