אני לא אוהבת שאלות פילוסופיות כאלו. לרוב אין להן תשובה. אבל כאשר שאלות אלו מקבלות תפנית ומוצגות באור שונה, אני נוטה להתייחס אליהן ביתר כבדות ראש. התפנית הינה הוספת אלמנט, שהוא.. כסף כמובן.
עכשיו, בואו ננסח את השאלה אחרת, ואולי גם נסגנן אותה, האם הייתי מוכנה לקבל חצי מיליון שקלים עבור כיליה?? האמת, כל עוד אני לא רעבה ללחם, אני מוותרת על הכסף ובוחרת בבריאות. תודה.
באחד מהניסיונות הראשונים שלי להגיע לשיעור בזמן בקמפוס הר הצופים, שזה לא פשוט בכלל, על אף ההיגיון שהספרה הראשונה מראה את הקומה, השניה את הגוש והשלישית והרביעית מראות את החדר עצמו, אבל זה כבר סיפור בפני עצמו. אז כאמור, כאשר ניסיתי להגיע בזמן לשיעור, הגעתי לאחד מהחדרים בקומה הראשונה, מקום שכוח אל. אחרי שאיבדתי את דרכי וניסיתי למצוא את עצמי במשך 10דקות ללא הצלחה, ראיתי אדם יוצא מהחדר. החלטתי לא לתת לו להימלט.
מענה תמורת ניסוי אמר. אני סטודנט בחוג לפסיכולוגיה, שנה ג' והאם את מוכנה להשתתף בניסוי? זה לא ייקח הרבה זמן, מקסימום 20דקות. הסכמתי. בוודאי שהסכמתי, רציתי לצאת מהמבוך שאליו נקלעתי ומעבר לכל זה הבחור היה חמוד.
נכנסתי לתוך חדר, וישר התחלתי לבחון את כל הדברים סביבי. חשבתי שזה יהיה כמו בכל הסרטים שיבחנו את הזיכרון החזותי שלי. אבל זה לא מה שקרה. ישבתי וחיכיתי עד שיפנו אלי, ישבתי בצורה מכובדת וזקופה, רק בשביל לוודא שאם צופים בי במצלמה נסתרת, אראה כבחורה מהוגנת מסודרת. גם זה לא מה שקרה.
אחרי 10 דקות, נכנסה בחורה לחדר והפנתה אותי לחדרון, ושם נאלצתי לענות על שאלון מסויים מספר פעמים, אותו שאלון מספר פעמים. כל זה לקח כ 15 דקות. בתום הניסוי קיבלתי 10 שקלים.
הייתי כל כך מרוצה מהרעיון שקיבלתי 10 שקלים עבור 15 דקות עבודה, לא קשה. כבר תכננתי איך אני מקדישה הפסקה אחת ביום לניסוי ובכך מממנת לי את הקפה. כששאלתי מתי אני יכולה להשתתף בניסוי הבא? הם אמרו לי שאין לו"ז. הם מזמנים אנשים באופן אקראי. הם לא רוצים ליצור שום הטיה.
אז גם הפעם לא מצאתי מישהו שיסבסד לי את הקפה, וגם לא מצאתי בחור, אבל שויין אני יודעת איך למצוא חדר במסדרון האפל.
