על התפקיד: "אני מוביל אנשים בתנאים קשים, דואג להעלאה של כוח ממוצב למוצב בכל גזרת הר חרמון כשאין תנאי ראות, ומבצע מארבים ותצפיות בשלג, מה שדורש שהייה במערות מושלגות"
מוטו: "שני דברים עובדים בגשם: וישרים וסיירת גולני"
ספר: "הבשורה על-פי ישו"
סרט: "קיל ביל"
מוסיקה: "ניק קייב, פינק פלויד ואהוד בנאי"
מאכל אהוב: "עוגת גבינה פירורים"
מקום בארץ: "חרמון בחורף. לגביי זה הרבה מעבר לאתר טיולים"
הכי אני אוהב בתפקיד: "לפני שבועיים הייתה סופת שלג, ממש קשה. זה נותן סיפוק לנסוע בסופה כזו, כשבקושי רואים מטר קדימה ולהוריד ממוצב חיילים שצריכים לחזור הביתה. ההתמודדות עם מצבי קיצון, כמו סופה, היא מרעננת"
הכי לא אוהב: "את הצבא הגדול, הביורוקרטיה"
רגע קשה: "לפני שנה היה לנו מארב באזור, הרוח הייתה חזקה והיה קור מקפיא. היינו צריכים להיות שלוש שעות בחוץ, בכוננות, בתנאים איומים. באמצע פעילות אין לך זמן לחשוב על הפחד. אתה ממוקד כדי לראות איך אתה שומר על עצמך שלא תקפא, שמישהו מסביבך לא ייעשה אפטי כתוצאה מהקור"
כשהייתי חייל צעיר: "שירתתי בסיירת גולני. זה היה מסלול קשה ומהנה שתרם לי רבות לעיצוב הנפש. ליחידה הגעתי כיוצא יחידה קרבית כמו רוב המשרתים בה, אחרי שפניתי עם עוד חבר'ה מהסיירת למ"פ"
חלום: "להיות רוכב אופניים מקצועי בטור דה פראנס"
בבוקר מילואים: "דבר ראשון אני מצחצח שיניים ולובש את המדים שלנו; כל ההתלבשות היא קצת מסורבלת וצריך להקדיש לה זמן"
שעה אהובה: "השעות בבוקר שעושים בהן סקי, כשאפשר, וגם אחרי יום קשה כשאנחנו מורידים סוף-סוף את הנעליים".