7,000 שקלים הינו השכר הממוצע של בוגר אוניברסיטה בעוד שבוגר מכללה פרטית מרוויח 6,430 שקלים ואילו בוגר מכללה ציבורית מרוויח רק כ 4,770 שקלים בלבד.
סיכוייהם של בני המעמדות הבינוני פלוס, להיכנס בשערי האוניברסיטה גדולים מאלה של בני המעמדות הנמוכים יותר, אלה נאלצים למצוא את מקומם במכללות הציבוריות. כמו כן נמצא כי סיכוייהם של בוגרי מכללות ציבוריות למצוא עבודה עם שכר גבוה בצידה נמוך מבוגרי האוניברסיטאות, כך עולה ממחקר שערך פרופ' יוסי שביט מאוניברסיטת תל אביב.
במחקר נמצא כי במדרג יוקרת המקצועות שנע בין 0-100, נמצא כי, הממוצע של המקצועות שמצאו בוגרי האוניברסיטאות היה 62.5 ואילו דירוג המקצועות שמשיגים בוגרי מכללות ציבוריות, היה 51 בלבד. בניגוד לתדמיתן של המכללות הפרטיות, בוגריהן הצליחו להשיג מקצועות בעלי יוקרה דומה לזאת של בוגרי המכללות הציבוריות.
יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת "בראודה" להנדסה בכרמיאל, שגיא שויפלד אמר כי "מעסיקים אינם מגלים עניין רב בירידי תעסוקה שמתרחשים במכללה מטעמי "חוסר סקסיות". ואלו שמגיעים, עושים זאת בעיקר בשל להפגין נוכחות, פחות בשביל לגייס סטודנטים. לדבריו, גם הסטודנטים מהמכללה שמצליחים להתקבל לחברות מגיעים לתפקיד פחות נחשקים.
כאשר בוגרי המכללות מגיעים לשוק העבודה או מבקשים להמשיך את לימודיהם באקדמיה, פחות דלתות נפתחות בפניהם. ד"ר סבירסקי, המנהל האקדמי של מרכז אדוה למידע על שוויון וצדק חברתי, אמר כי המכללות הוקמו כ"אוניברסיטאות מינוס", מוסדות שעיקרן לעסוק בהוראה. כתוצאה מכך, תקציב המכללות קטן יותר, הספריות בהן פחות עשירות ולסגל ההוראה יש הרבה פחות תקציבי מחקר ועומס הוראה גדול בהרבה, ולכן גם פחות אפשרויות קידום.
על מנת לצמצם את פערי השכר בין בוגרי אוניברסיטאות למכללות, יש להגדיל את מספר המקצועות היוקרתיים הנלמדים במכללות ולאמץ את שיטת ההלוואות, אותה מקדמת ח"כ יולי תמיר, כך אומר פרופ' יוסי שביט. שיטת ההלוואות ויחזירו אותן כשיתחילו להרוויח משכורת ממוצעת. סטודנט שישתכר פחות מהשכר הממוצע במשק, לא יידרש להחזיר את ההלוואה שקיבל. ד"ר סבירסקי, אמר כי כדי להפחית את אי השוויון המעמדי והלאומי בהשכלה הגבוהה, יש לתת מענקים ולא להכניס אנשים לחובות.
