יום שבת בערב, אני מנסה לכתוב כתבה ואין לי שום רעיון. כל מי שלומד עיצוב מכיר את זה. אנחנו מסתכלים על הדף ולא יוצא לנו כלום. כמנחה אני מתמודד לפעמים עם סטודנטים שנמצאים ב"בלוק", נעילה יצירתית. למרבה המזל, ישנן דרכים לצאת מבלוק ואפשר ללמד וללמוד אותן. טקטיקות, כלים, טכניקות, תקראו לזה איך שתרצו, הנה כמה טיפים איך לאלץ את המוזה להגיע.
אחד הכלים שכולם מכירים הוא "תלך ותחזור" צא מעצמך לרגע. קח משהו שונה. אם אתה אמור לעצב בית, תחשוב במקום זאת על עיצוב לוגו. אם אתה צריך לעצב כרזה, תחשוב על... אוכל שנותן את ההרגשה שאתה רוצה להעביר. כרזה ליום השנה לפועלי ההסתדרות ? האוכל המתאים, כוס תה וביסקוויט. לוגו לחברת בגדי ים = גלידת וניל עם שוקולד מומס.
יהיה לנו תמיד קל יותר לשבור את הנעילה כשאנו ממירים את הבעיה לתחום שונה. המחשבה שלנו עוקפת את הבלוק ומאפשרת עכשיו להתחיל מכוון חדש.
כאן הזמן להזכיר טכניקה דומה - "צמצום". אם האתגר למשל הוא עיצוב בית לצביקה פיק. לפעמים עוזר לחשוב במנותק רק על חלק קטן מהמשימה. למשל, עיצוב המבואה הראשית, כאילו זו משימה מנותקת. אם גם עכשיו אין רעיון, מצמצמים עוד יותר. עיצוב ידית דלת הכניסה לבית, רק הידית. אולי ידית הכניסה שלו נראית כמו כפתור הדלקה וכיבוי... כמו כפתור ווליום במערכת... בשלב הצמצום הזה בדרך כלל מגיע משהו.
משפט שאמר פעם ביבי נתניהו מסביר למה הטכניקה הזו עובדת: "הם מפחדים!" למעשה זהו גודל המשימה שמפחיד אותנו, מרתיע אותנו מלהתחיל. הרעיון מאחורי הטכניקה הזו פשוט. צמצום המשימה מביא אותנו למצב שבו אנחנו מסתכלים ואומרים לעצמנו "טוב, נו, את זה אני בטח כבר יכול". שנון. (מה המילה הזאת עושה כאן ? סתם מנחיתים מילה שלא קשורה באמצע הטקסט? מיד תגלו).
"הנחתה" היא טכניקה נוספת להתמודדות שימוש במשהו שלא קשור בכלל. כל דבר עדיף על דף ריק. השיטה הזאת עובדת לא רע. למשל, אם יש בלוק בכתיבה. נניח שאתם צריכים לכתוב כתבה והבטחתם לשלוח אותה ואין לכם כלום בראש. המממ... למה זה נראה לי מוכר?
והנה ההנחתה: לקחתי את המילה "אקראי"... תוצאה שישית מגוגל... יצא אתר של מתכנתים ולמרבה הפלא הסיסמא שלו היא "יום אחד יהיה כאן משפט שנון". (במקרה הזה הם כותבים על הנעילה שלהם עצמם, הם לא מצאו רעיון והתייאשו. חיפשו סלוגן, וכשלא מצאו, צחקו על עצמם בכותרת הראשית). אנחנו ננסה ככה, ניקח את המילים של המשפט ונשתמש בהן כקווי מתאר, נבנה מהם את הכתבה באקרוסתיכון. שמתם לב למילים בהן מתחילות הפסקאות של הכתבה הזו ? "יום אחד יהיה כאן משפט שנון. הנחתה, והנה אפשר לסיים".
אפשר לעשות את "הנחתה" בכל תחום. אם אתה אמור לעצב כרזה, פתח את האינטרנט, תקיש מילה אקראית וקח את התמונה שיש שם. שים אותה על הדף שלך וצייר את קווי המתאר שלה. זרוק את התמונה ותתחיל לעבוד על פי הקווים החדשים. הדבר החשוב ביותר הוא להתחיל ממשהו ולא לבהות בדף.
לסיים פיתוח עיצובי אחרי שיש את הרעיון הראשוני כבר קל. בשלב הזה אפשר להוריד את ההנחתה. המילה "שנון" שבאמצע הכתבה, באמת מיותרת. הייתי מוריד אותה, אבל היא מסבירה טכניקה. הייתי גם משכתב את הכותרת אם רק היה לי משפט שנון.
הכותב: יובל כרמי, מעצב פנים, מרצה במכון קווים לעיצוב ואדריכלות.
