בשנים האחרונות בוחרות מספר קטן יחסית של בנות ללמוד מקצועות בתחומי המדע והטכנולוגיה. על- פי נתוני משרד החינוך, פחות משליש מהתלמידות, כ-30% בלבד, בוחרות בכיתה י' ללמוד מקצועות כמו פיזיקה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת תוכנה ומדעי המחשב לבגרות בהיקף של חמש יחידות לימוד.
לבחירה זו השפעה גם על השירות הצבאי של הבנות, העתיד האקדמי שלהן ובמיעוט משרות נשים בכירות בתעשייה. התופעה הזו כבר מוכרת באקדמיה ובאה לביטוי באחוזי רישום נמוכים של בנות לתארים טכנולוגיים במוסדות להשכלה גבוהה. חני תייר, ראש מנהל הסטודנטים במכללת אפקה להנדסה בת"א מציינת כי "בעשר השנים האחרונות חלה באופן כללי עליה מתמדת במספר הסטודנטים להנדסה. למרות נתון זה, נרשמת ירידה עקבית באחוז הסטודנטיות הבנות בכל מחזור ומחזור. בתחילת שנה"ל הקודמת היו 11% נשים מבין הנרשמים ללימודים ואילו בשנת הלימודים הנוכחית, תשס"ו, רק 8% כאשר הגידול הכללי במספר הנרשמים אצלנו השנה, ביחס לשנה שעברה עמד על 50%".
מקצועות הנדסה, מדעים מדויקים וטכנולוגיה נתפסים כמקצועות גבריים. אך נשאלת השאלה האם הלכה למעשה בנים מוכשרים יותר ללמוד ולעסוק במקצועות אלו?
בסקר עמדות הציבור ביחס לנשים ומדע שנערך ביוזמת משרד המדע בתחילת 2003 עולה כי 85% מהציבור מאמינים כי העיסוק במדע וטכנולוגיה מתאים לגברים ונשים במידה שווה. 60% מאמינים שנשים משיגות הישגים מדעיים וטכנולוגיים שמביאים יוקרה למדינת ישראל. רק מיעוט קטן מאוד במדגם מסוים (11%) הסכימו עם האמירה שעבודה במחקר ופיתוח מתאימה יותר לגברים. גם הנתונים שמציגה חני תייר ממכללת אפקה להנדסה מוכיחים כי בנות מוכשרות לא פחות מבנים לתחומים אלו. "למרות שיש ירידה באחוז הבנות שנרשמות ללימודים, יש עליה באחוז הבוגרות המצטיינות בכל מחזור" מדגישה תייר.
המצב התעסוקתי של נשים בתחומי הטכנולוגיה וההיי טק מרשים גם הוא. בוגרות תארים אקדמיים בתחומי הטכנולוגיה מבוקשות כיום ע"י תעשיית ההיי טק. הסיבה העיקרית לכך, עליה מצביעים מעסיקים בכלל ואנשי גיוס בפרט, נעוצה ברצון ליצור איזון חברתי בין נשים לגברים בארגונים. "יוצא שהביקוש לנשים בתעשיית ההיי טק גדול מההיצע של הנשים הבוחרות בלימודי הנדסה", מסבירה עינת חצבני, מנהלת היחידה להכוון תעסוקתי במכללת אפקה להנדסה. בסקר תעסוקת בוגרים שביצעה עולה כי על כל חמישה מהנדסים גברים אישה מהנדסת אחת. כמו כן אחוז גבוה יותר מבין הבוגרות ממשיכות ללימודי תואר שני.
נתונים אלו מסבירים את הדאגה מהשיעור ההולך ופוחת של תלמידות תיכון בתחומי המדע והטכנולוגיה. פרופ' חגית מסר ירון, מייסדת המועצה לקידום נשים במדע וטכנולוגיה והיו"ר הראשון שלה, מסבירה את חשיבות קידום נשים למדע וטכנולוגיה מתוך השאיפה לצדק חברתי ומניעת אפליה בכל תחום. לדבריה, "קידום נשים בתחומי המדע והטכנולוגיה הינו אינטרס כלכלי ותרבותי, ולא רק חברתי. הכלכלה כיום דורשת כוח אדם מוכשר במדע וטכנולוגיה. פוטנציאל החוקרים יגדל אם יותר נשים יפנו לתחומים אלו. אי שילובן של נשים מוכשרות במדע וטכנולוגיה בשוק העבודה מהווה הפסד כלכלי למדינה אשר משקיעה משאבים רבים בחינוכן. שיקולים לא ענייניים בנושאי קידום וחלוקת משאבים פוגעים במצוינות ולכן מעכבת את התקדמות המדע. כמו כן, מדעניות תתרומנה להרחבת תחומי המדע הן בתחומי מחקר חדשים והן באופן השונה שבו יערך המחקר. לכן, בשם הגיוון, המצוינות המדעית והתועלת הכלכלית יש לתבוע את קידומן של נשים במדע ובטכנולוגיה".
משרד החינוך והמוסדות האקדמיים פועלים לעידודן של הבנות ללמוד את תחומי המדע והטכנולוגיה. משרד החינוך מפעיל את פרויקט "דור העתיד להיי-טק בתעשייה", ששם לו למטרה לעודד תלמידות בחטיבות הביניים לבחור במקצועות מדעיים-טכנולוגיים. התוכנית מסייעת בהכוונת תלמידים בכלל, ותלמידות בפרט, בחטיבות הביניים לבחור במקצועות מדעיים-טכנולוגיים בתיכון לקראת השתלבות במקצועות ההיי-טק בצה"ל ובתעשייה.
